הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
נד.מסכת בבא בתרא54a
ליפתא בי פילי דארעא דגר – לא הוי חזקה. מאי טעמא? בעידנא דשדא – לא הוי שבחא, השתא דקא שבח – ממילא קא שבח. אמר שמואל: האי מאן דפשח דיקלא; אדעתא דדיקלא – קני, אדעתא דחיותא – לא קני. היכי דמי? שקל מהאי גיסא ומהאי גיסא – אדעתא דדיקלא. כולא מחד גיסא – אדעתא דחיותא. ואמר שמואל: האי מאן דזכי זיכיא; אדעתא דארעא – קני, אדעתא דציבי – לא קני. היכי דמי? שקל רברבי וזוטרי – אדעתא דארעא, שקל רברבי ושבק זוטרי – אדעתא דציבי. ואמר שמואל: האי מאן דאתקיל תיקלא; אדעתא דארעא – קני, אדעתא דבי דרי – לא קני. היכי דמי? שקל מוליא ושדא בנצא – אדעתא דארעא. מוליא במוליא ונצא בנצא – אדעתא דבי דרי. ואמר שמואל: האי מאן דפתח מיא בארעא; אדעתא דארעא – קני, אדעתא דכוורי – לא קני. היכי דמי? פתח תרי בבי, חד מעייל וחד מפיק – אדעתא דכוורי. חד בבא – אדעתא דארעא. ההיא איתתא דאכלה דיקלא בתפשיחא, תליסר שנין. אתא ההוא [גברא], רפיק תותיה פורתא. אתא לקמיה דלוי, ואמרי לה קמיה דמר עוקבא, אוקמיה בידיה. אתאי קא צווחא קמיה, אמר לה: מאי אעביד לך, דלא אחזיקת כדמחזקי אינשי. אמר רב: הצר צורה בנכסי הגר – קנה; דרב לא קני לגנתא דבי רב, אלא בצורתא. איתמר: שדה המסויימת במצריה – אמר רב הונא אמר רב: כיון שהכיש בה מכוש אחד – קנה כולה. ושמואל אמר: לא קנה אלא מקום מכושו בלבד.
בבא בתרא נד.