הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קלט.מסכת בבא בתרא139a
תניא: שמין את המחוברין ללוקח! אמר עולא: לא קשיא; כאן בבנו, כאן באחר; הואיל ודעתו של אדם קרובה אצל בנו. מתני׳ הניח בנים גדולים וקטנים – אין הגדולים מתפרנסין על ידי הקטנים, ולא הקטנים נזונין על הגדולים, אלא חולקין בשוה. נשאו הגדולים – ישאו הקטנים. ואם אמרו קטנים: הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם – אין שומעין להם; אלא מה שנתן להם אביהם, נתן. הניח בנות גדולות וקטנות – אין הגדולות מתפרנסות על ידי הקטנות, ולא הקטנות נזונות על הגדולות, אלא חולקות בשוה. נשאו גדולות – ישאו קטנות. ואם אמרו קטנות: הרי אנו נושאות כדרך שנשאתם אתם – אין שומעין להן. זה חומר בבנות מבבנים – שהבנות נזונות על הבנים, ואין נזונות על הבנות. גמ׳ אמר רבא: האי גדול אחי דלבש ואיכסי מביתא – מאי דעבד עבד. והא אנן תנן: אין הגדולים מתפרנסין על הקטנים! מתניתין – בשרכא. שרכא – פשיטא! מהו דתימא: ניחא להו דלא נינוול; קא משמע לן. נשאו גדולים ישאו קטנים. מאי קאמר? אמר רב יהודה, הכי קאמר: נשאו גדולים לאחר מיתת אביהן – ישאו קטנים לאחר מיתת אביהן. אבל נשאו גדולים בחיי אביהן, ואמרו קטנים לאחר מיתת אביהן: ״הרי אנו נושאין כדרך שנשאתם אתם״ – אין שומעין להן, אלא מה שנתן להן אביהן – נתן. הניח בנות גדולות וקטנות. שלח ליה אבוה בר גניבא לרבא, ילמדנו רבינו: לוותה ואכלה, ועמדה ונשאת – בעל לוקח הוי, או יורש הוי? לוקח הוי – ומלוה על פה אינו גובה מן הלקוחות; או דלמא יורש הוי – ומלוה על פה גובה מן היורשין? אמר ליה, תנינא: נשאו גדולות – ישאו קטנות. מאי, לאו נשאו גדולות לבעל – ישאו קטנות מבעל? לא; נשאו גדולות לבעל – ישאו קטנות לבעל. איני?! והא תני רבי חייא: נשאו גדולות לבעל – ישאו קטנות מבעל! דלמא שאני פרנסה, דאית לה קלא. אמר ליה רב פפא לרבא, לאו היינו דשלח רבין באגרתיה: מי שמת, והניח אלמנה ובת – אלמנתו נזונת מנכסיו. נשאת הבת – אלמנתו נזונת מנכסיו. מתה הבת – אמר רב יהודה בן אחותו של רבי יוסי [בן חנינא]: על ידי היה מעשה, ואמרו: אלמנתו נזונת מנכסיו. אי אמרת בשלמא יורש הוי, משום הכי אלמנתו נזונת מנכסיו; אלא אי אמרת לוקח הוי, אמאי נזונת מנכסיו? אמר אביי: אי לאו דשלח רבין, אנן לא ידעינן? והא תנן: אלו הן שאין חוזרין ביובל – הבכורה,
בבא בתרא קלט.