הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
עט.מסכת בבא בתרא79a
נפח״ – עד שתבא אש שאינה צריכה ניפוח, ״עד מידבא״ – עד שתדאיב נשמתן. ואמרי לה: עד דעביד מאי דבעי. אמר רב יהודה אמר רב: כל הפורש מדברי תורה – אש אוכלתו, שנאמר: ״ונתתי [את] פני בהם, מהאש יצאו והאש תאכלם״. כי אתא רב דימי, אמר רבי יונתן: כל הפורש עצמו מדברי תורה – נופל בגיהנם, שנאמר: ״אדם תועה מדרך השכל, בקהל רפאים ינוח״. ואין רפאים אלא גיהנם – שנאמר: ״ולא ידע כי רפאים שם, בעמקי שאול קראיה. מכר אשפה – מכר זבלה וכו׳. תנן התם: כל הראוי למזבח ולא לבדק הבית; לבדק הבית ולא למזבח; לא למזבח ולא לבדק הבית – מועלין בהן ובמה שבתוכן. כיצד? הקדיש בור מלאה מים; אשפות מלאות זבל; שובך מלא יונים; שדה מלאה עשבים; אילן נשוי פירות – מועלין בהן ובמה שבתוכן. אבל הקדיש בור ואחר כך נתמלא מים; אשפה ואחר כך נתמלאה זבל; שובך ואחר כך נתמלא יונים; אילן ואחר כך נשא פירות; שדה ואחר כך נתמלאה עשבים – מועלין בהן, ואין מועלין במה שבתוכן; דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: הקדיש את השדה ואת האילן – מועלין בהן ובגידוליהם, מפני שהן גידולי הקדש. תניא, אמר רבי: נראין דברי רבי יהודה – בבור ושובך, ודברי רבי יוסי – בשדה ואילן. האי מאי? בשלמא ״נראין דברי רבי יהודה בבור ושובך״ – מכלל דפליג אשדה ואילן, אלא ״נראין דברי רבי יוסי בשדה ואילן״ – מכלל דפליג בבור ושובך?! והא רבי יוסי ״שדה ואילן״ קאמר! וכי תימא: לדבריו דרבי יהודה קאמר; והתניא, אמר רבי יוסי: אין אני רואה דבריו של רבי יהודה בשדה ואילן, מפני שהן גידולי הקדש. בשדה ואילן הוא דאינו רואה, הא בבור ושובך – רואה! הכי קאמר: נראין דברי רבי יהודה לרבי יוסי, בבור ושובך – שאף רבי יוסי לא נחלק עליו אלא בשדה ואילן, אבל בבור ושובך מודי ליה. תנו רבנן: הקדישן ריקנין ואחר כך נתמלאו – מועלין בהן, ואין מועלין במה שבתוכן. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: אף מועלין במה שבתוכן. אמר רבה: מחלוקת בשדה ואילן – דתנא קמא סבר לה כרבי יהודה, ורבי אלעזר ברבי שמעון סבר לה כרבי יוסי; אבל בבור ושובך – דברי הכל מועלין בהן ואין מועלין במה שבתוכן. אמר ליה אביי, ואלא הא דתניא: הקדישן מלאין – מועלין בהן ובמה שבתוכן, ורבי אלעזר ברבי שמעון מחליף;
בבא בתרא עט.