הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
מט.מסכת בבא בתרא49a
נאמנים; ״מודעא היו דברינו״ – אין נאמנין! הני מילי על פה – דלא אתי על פה ומרע לשטרא, אבל בשטרא – אתי שטרא ומרע לשטרא. גופא – אמר רב נחמן: ״אמנה היו דברינו״ – אין נאמנין, ״מודעא היו דברינו״ – אין נאמנין. ומר בר רב אשי אמר: ״אמנה היו דברינו״ – אין נאמנין, ״מודעא היו דברינו״ – נאמנין. מאי טעמא? שזה ניתן ליכתב, וזה לא ניתן ליכתב. ולא לאיש חזקה בנכסי אשתו וכו׳. פשיטא – כיון דאית ליה לפירא, פירא הוא דקאכיל! לא צריכא, דכתב לה: ״דין ודברים אין לי בנכסייך״. וכי כתב לה – מאי הוי? והתניא, האומר לחבירו: ״דין ודברים אין לי על שדה זו״, ו״אין לי עסק בה״, ו״ידי מסולקות ממנה״ – לא אמר כלום! אמרי לה דבי רבי ינאי: מתניתין בכותב לה ועודה ארוסה – וכדרב כהנא, דאמר רב כהנא:
בבא בתרא מט.