הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
מו:מסכת בבא בתרא46b
תניא. אמר רב אשי: ואי חכים, משוי ליה ״ראה״ – דאמר ליה: אמאי תפיסת ליה, לאו משום דאית לך גבאי? השתא אפקינהו ושימינהו – שקול את דידך, ואשקול אנא דידי. אמר ליה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי, מצי אמר ליה: לא צריכנא לשומא דידך, כבר שמוה קמאי דקמך. אריס אין לו חזקה. אמאי? עד האידנא פלגא, והשתא כולה! אמר רבי יוחנן: באריסי בתי אבות. אמר רב נחמן: אריס שהוריד אריסין תחתיו – יש לו חזקה. מאי טעמא? דלא עביד אינש דנחתי אריסי לארעיה, ושתיק. אמר רבי יוחנן: אריס שחלק לאריסין – אין לו חזקה. מאי טעמא? אימור הרמניא בעלמא שויוה. שלח ליה רב נחמן בר רב חסדא לרב נחמן בר יעקב, ילמדנו רבינו: אריס מעיד, או אינו מעיד? הוה יתיב רב יוסף קמיה, אמר ליה: הכי אמר שמואל: אריס מעיד. והתניא: אינו מעיד! לא קשיא – הא דאיכא פירא בארעא, והא דליכא פירא בארעא. (עמלק סימן) תנו רבנן: ערב מעיד ללוה, והוא דאית ליה ארעא אחריתי. מלוה מעיד ללוה, והוא דאית ליה ארעא אחריתי. לוקח ראשון מעיד ללוקח שני, והוא דאית ליה ארעא אחריתי.
בבא בתרא מו: