הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
צד:מסכת בבא בתרא94b
סיפא – רבי יוסי אומר: יבור. אי אמרת בשלמא כיותר מרובע טנופת דמי, בהא קא מיפלגי – תנא קמא סבר: לא קנסינן התירא אטו איסורא, ורבי יוסי סבר: קנסינן. אלא אי אמרת כרובע דמי, אמאי יבור? התם היינו טעמא דרבי יוסי – משום דמיחזי כי מקיים כלאים. תא שמע: שנים שהפקידו אצל אחד, זה מנה וזה מאתים; זה אומר: ״מאתים שלי״, וזה אומר: ״מאתים שלי״ – נותן לזה מנה ולזה מנה, והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו! הכי השתא?! התם, ודאי מנה למר ומנה למר; הכא, מי יימר דלאו כוליה ערובי עריב? תא שמע מסיפא – אמר רבי יוסי: אם כן, מה הפסיד הרמאי? אלא הכל יהא מונח עד שיבא אליהו. הכי השתא?! התם ודאי איכא רמאי, הכא מי יימר דערובי עריב. תא שמע: שטר שיש בו רבית – קונסין אותו, ואינו גובה לא את הקרן ולא את הרבית; דברי רבי מאיר! הכי השתא?! התם משעת כתיבה הוא דעבד ליה שומא, הכא מי יימר דערובי עריב. תא שמע מסיפא – וחכמים אומרים: גובה את הקרן, ואינו גובה את הרבית! הכי השתא?! התם ודאי קרנא דהתירא הוא, הכא מי יימר דכוליה לא ערובי עריב. תא שמע, דתני רבין בר רב נחמן: לא את המותר בלבד הוא מחזיר, אלא מחזיר לו את כל הרבעין כולן. אלמא היכא דבעי אהדורי – כולה מהדר! הכי השתא?!
בבא בתרא צד: