הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
נב.מסכת בבא בתרא52a
מן הקטן – יעשה לו סגולה, ואם מת – יחזיר ליורשיו. וכולן שאמרו בשעת מיתתן: ״של פלוני הן״, יעשה כפירושן. ואם לאו, יעשה פירוש לפירושן. דביתהו דרבה בר בר חנה, כי קא שכבה, אמרה: ״הני כיפי, דמרתא ובני ברתא״. אתא לקמיה דרב, אמר ליה: אי מהימנא לך – עשה כפירושה, ואי לא – עשה פירוש לפירושה. ואיכא דאמרי, הכי אמר ליה: אי אמידא לך, עשה כפירושה, ואי לא – עשה פירוש לפירושה. מן הקטן – יעשה לו סגולה. מאי ״סגולה״? רב חסדא אמר: ספר תורה. רבה בר רב הונא אמר: דיקלא דאכל מיניה תמרי. ולא לאב בנכסי הבן, ולא לבן בנכסי האב. אמר רב יוסף: אפילו חלקו. רבא אמר: חלקו – לא. אמר רב ירמיה מדפתי: עבד רב פפי עובדא ״חלקו – לא״, כרבא. אמר רב נחמן בר יצחק, אישתעי לי רב חייא מהורמיז ארדשיר, דאישתעי ליה רב אחא בר יעקב, משמיה דרב נחמן בר יעקב: חלקו לא. והלכתא: חלקו לא. תניא נמי הכי: בן שחלק, ואשתו שנתגרשה – הרי הן כשאר כל אדם. איתמר: אחד מן האחין שהיה נושא ונותן בתוך הבית, והיו אונות ושטרות יוצאין על שמו, ואמר: שלי הם, שנפלו לי מבית אבי אמא – אמר רב: עליו להביא ראיה. ושמואל אמר: על האחין להביא ראיה. אמר שמואל: מודה לי אבא, שאם מת – על האחין להביא ראיה. מתקיף לה רב פפא: כלום טענינן להו ליתמי, מידי דלא טען להו אבוהון? והא רבא אפיק זוגא דסרבלא וספרא דאגדתא מיתמי, בלא ראיה, בדברים העשוים להשאיל ולהשכיר –
בבא בתרא נב.