הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קט.מסכת בבא בתרא109a
תרתי, והכא חדא! שדה אחוזה גופה, מהאי טעמא הוא; דקא קיימא ליה לתנא – כלום יש יבום אלא במקום שאין בן, הא יש בן אין יבום. אימא: ״שארו״ – זה האב, מלמד שהאב קודם לבת. יכול יקדים לבן? תלמוד לומר: ״הקרוב״ – קרוב קרוב קודם! כיון דלענין יבום – בן ובת כי הדדי נינהו; לענין נחלה נמי, בן ובת כי הדדי נינהו. ואימא: ״שארו״ – זה האב, מלמד שהאב קודם לאחי האב. יכול יקדים לאחין? תלמוד לומר: ״הקרוב״ – קרוב קרוב קודם! אחי האב לא צריכי קרא; אחי האב מכח מאן קא אתו – מכח אב; קאי אב, קא ירתי אחי האב?! והא קראי לאו הכי כתיבי – דכתיב: ״ואם אין אחים לאביו וגו׳״! קראי שלא כסדרן כתיבי. והאי תנא מייתי לה מהכא – דתניא: את זו דרש רבי ישמעאל ברבי יוסי: ״איש כי ימות ובן אין לו וגו׳״ – במקום בת אתה מעביר נחלה מן האב, ואי אתה מעביר נחלה מן האב במקום אחין. ואימא: במקום בת אתה מעביר נחלה מן האחין,
בבא בתרא קט.