הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קכד.מסכת בבא בתרא124a
מוחכרת ומושכרת – שבחא דממילא קא אתי, דלא חסרי בה מזוני. מני – רבי היא, דתניא: אין בכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן. רבי אומר, אומר אני: בכור נוטל פי שנים בשבח ששבחו נכסים לאחר מיתת אביהן, אבל לא בשבח שהשביחו יתומים לאחר מיתת אביהן. ירשו שטר חוב – בכור נוטל פי שנים. יצא עליהן שטר חוב – בכור נותן פי שנים. ואם אמר: ״איני נותן, ואיני נוטל״ – רשאי. מאי טעמייהו דרבנן? אמר קרא: ״לתת לו פי שנים״ – ״מתנה״ קרייה רחמנא; מה מתנה – עד דמטיא לידיה, אף חלק בכורה – עד דמטיא לידיה. ורבי אומר, אמר קרא: ״פי שנים״ – מקיש חלק בכורה לחלק פשוט; מה חלק פשוט – אף על גב דלא מטא לידיה, אף חלק בכורה – אף על גב דלא מטא לידיה. ורבנן נמי, הכתיב: ״פי שנים״! ההוא למיתבא ליה אחד מצרא. ורבי נמי הכתיב: ״לתת לו״! ההוא שאם אמר: ״איני נוטל ואיני נותן״ – רשאי. אמר רב פפא: דיקלא ואלים, ארעא ואסיק שירטון – דכולי עלמא לא פליגי דשקיל. כי פליגי – בחפורה והוה שובלי, שלופפי והוו תמרי; דמר סבר: שבחא דממילא, ומר סבר: אישתני. אמר רבה בר חנא אמר רבי חייא: עשה כדברי רבי – עשה. כדברי חכמים – עשה.
בבא בתרא קכד.