הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
עה:מסכת בבא בתרא75b
מיתה על אדם הראשון. מאי ״ועל מקראה״? אמר רבה אמר רבי יוחנן: לא כירושלים של עולם הזה ירושלים של עולם הבא; ירושלים של עולם הזה – כל הרוצה לעלות עולה, של עולם הבא – אין עולין אלא המזומנין לה. ואמר רבה אמר רבי יוחנן: עתידין צדיקים שנקראין על שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: ״כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו, יצרתיו אף עשיתיו״. ואמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן: שלשה נקראו על שמו של הקדוש ברוך הוא, ואלו הן: צדיקים, ומשיח, וירושלים. צדיקים – הא דאמרן. משיח – דכתיב: ״וזה שמו אשר יקראו ה׳ צדקנו״. ירושלים – דכתיב: ״סביב שמנה עשר אלף, ושם העיר מיום ה׳ שמה״, אל תקרי ״שמה״ אלא ״שמה״. אמר רבי אלעזר: עתידין צדיקים שאומרים לפניהן ״קדוש״ – כדרך שאומרים לפני הקדוש ברוך הוא, שנאמר: ״והיה הנשאר בציון והנותר בירושלם, קדוש יאמר לו״. ואמר רבה אמר רבי יוחנן: עתיד הקדוש ברוך הוא להגביה את ירושלים שלש פרסאות למעלה, שנאמר: ״וראמה וישבה תחתיה״; מאי ״תחתיה״ – כתחתיה. וממאי דהאי ״תחתיה״ תלתא פרסי הויא? אמר רבה, אמר לי ההוא סבא: לדידי חזי לי ירושלים קמייתא, ותלתא פרסי הויא. ושמא תאמר: יש צער לעלות? תלמוד לומר: ״מי אלה כעב תעופינה, וכיונים אל ארבתיהם״. אמר רב פפא: שמע מינה, האי עיבא – תלתא פרסי מידלי. אמר רבי חנינא בר פפא: בקש הקדוש ברוך הוא לתת את ירושלים במדה, שנאמר: ״ואמר אנה אתה הלך, ויאמר אלי: למד את ירושלם, לראות כמה רחבה וכמה ארכה״ – אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, הרבה כרכים בראת בעולמך של אומות העולם – ולא נתת מדת ארכן ומדת רחבן; ירושלים – ששמך בתוכה, ומקדשך בתוכה, וצדיקים בתוכה – אתה נותן בה מדה?! מיד – ״ויאמר אלו, רץ דבר אל הנער הלז לאמר: פרזות תשב ירושלם, מרב אדם ובהמה בתוכה״. אמר ריש לקיש: עתיד הקדוש ברוך הוא להוסיף על ירושלם אלף טפף גינואות, אלף קפל מגדלים, אלף ליצוי בירניות, אלף ושני שילה טוטפראות; וכל אחת ואחת הויא כצפורי בשלוותה. תניא, אמר רבי יוסי: אני ראיתי צפורי בשלוותה, והיו בה מאה ושמונים אלף שווקים של מוכרי ציקי קדירה. ״והצלעות צלע אל צלע, שלוש ושלשים פעמים״ – מאי ״שלוש ושלשים פעמים״? אמר רבי לוי, אמר רב פפי משום רבי יהושע דסכני: אם שלש ירושלים הן, כל אחת ואחת יש בה שלשים מדורין למעלה; אם שלשים ירושלים הן, כל אחת ואחת יש בה שלשה מדורין למעלה. איתמר: ספינה – רב אמר: כיון שמשך כל שהוא – קנה. ושמואל אמר: לא קנה עד שימשוך את כולה. לימא כתנאי – כיצד במסירה? אחזה בטלפה, בשערה, באוכף שעליה, בשליף שעליה, בפרומביא שבפיה, בזוג שבצוארה – קנאה. כיצד במשיכה? קורא לה והיא באה, או שהכישה במקל ורצתה לפניו – כיון שעקרה יד ורגל, קנאה. רבי אחי ואמרי לה רבי אחא אומר: עד שתהלך מלא קומתה. לימא רב דאמר כתנא קמא ושמואל דאמר כרבי אחא? אמר לך רב: אנא דאמרי אפילו לרבי אחא – עד כאן לא קאמר רבי אחא אלא בבעלי חיים; דאף על גב דעקרה יד ורגל – בדוכתה קיימא; אבל ספינה, כיון דנדה בה פורתא – נדה לה כולה. ושמואל אמר: אנא דאמרי אפילו כתנא קמא – עד כאן לא קאמר תנא קמא אלא בבעלי חיים, דכיון דמיעקרא יד ורגל – אידך למיעקר קיימא; אבל ספינה, אי משיך לה כולה – אין, אי לא – לא. לימא כהני תנאי – דתניא: ספינה נקנית במשיכה. רבי נתן אומר: ספינה ואותיות נקנות במשיכה
בבא בתרא עה: