הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
מא:מסכת בבא בתרא41b
לקמיה דרב יהודה. אזיל אייתי תרי סהדי, חד אמר: תרתי אוצייתא עאל, וחד אמר: תלת אוצייתא עאל. אמר ליה: זיל שלים תרתי מגו תלת. אמר ליה: כמאן? כרבי שמעון בן אלעזר – דתניא, אמר רבי שמעון בן אלעזר: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על שתי כיתי עדים – שאחת אומרת מנה, ואחת אומרת מאתים – שיש בכלל מאתים מנה. על מה נחלקו? על כת אחת – שאחד אומר מנה, ואחד אומר מאתים; שבית שמאי אומרים: נחלקה עדותן, ובית הלל אומרים: יש בכלל מאתים מנה. אמר ליה: והא מייתינא לך איגרתא ממערבא, דאין הלכה כרבי שמעון בן אלעזר! אמר ליה: לכי תיתי. ההוא גברא, דדר בקשתא בעיליתא ארבע שני. אתא מארי דביתא, אשכחיה. אמר ליה: מאי בעית בהאי ביתא? אמר ליה: מפלניא זבינתה, דזבנה מינך. אתא לקמיה דרבי חייא, אמר ליה: אי אית לך סהדי דדר בה איהו דזבנת מיניה, ואפילו חד יומא – אוקימנא לה בידך; ואי לא – לא. אמר רב: הוה יתיבנא קמיה דחביבי, ואמרי ליה: וכי אין אדם עשוי ליקח ולמכור בלילה? וחזיתיה לדעתיה, אי אמר ליה: קמאי דידי זבנה מינך – מהימן, מיגו דאי בעי אמר ליה: אנא זבנתה מינך. אמר רבא: כוותיה דרבי חייא מסתברא, דקתני: הבא משום ירושה – אינו צריך טענה. טענה הוא דלא בעי, הא ראיה בעי. ודלמא לא ראיה בעי, ולא טענה בעי! ואיבעית אימא: שאני לוקח – דלא שדי זוזי בכדי. איבעיא להו: נראה בו, מאי? אמר אביי: היא היא. רבא אמר: עביד איניש דסיאר ארעיה ולא זבין. שלשה לקוחות מצטרפין. אמר רב: וכולם בשטר. למימרא דסבר רב: שטר אית ליה קלא, ועדים לית להו קלא? והאמר רב: המוכר שדה בעדים, גובה מנכסים משועבדים! התם, לקוחות
בבא בתרא מא: