הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קב:מסכת בבא בתרא102b
שישא בריה דרב אידי אמר: לעולם רבי שמעון היא, והכא במאי עסקינן – בניפלי. ומדהא בניפלי – הא נמי בניפלי; תמני סרי הויין! חדא בניפלי אמרינן, תרתי בניפלי לא אמרינן. ורמי דרבנן אדרבנן, ורמי דרבי שמעון אדרבי שמעון – דתניא: כרם הנטוע על פחות מארבע אמות – רבי שמעון אומר: אינו כרם. וחכמים אומרים: הרי זה כרם, ורואין את האמצעים כאילו אינן. קשיא דרבנן אדרבנן, וקשיא דרבי שמעון אדרבי שמעון! דרבי שמעון אדרבי שמעון לא קשיא – התם, לא נטעי אינשי אדעתא למיעקר; הכא, זימנין דמיתרמא ליה בין השמשות, ומיקרי ומנחי ליה. דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא – הכא, כיון דמינול – לא מקרי קבר; התם, מימר אמר: הי מינייהו דשפיר – שפיר, ודלא שפיר – ליהוי לציבי. הדרן עלך המוכר פירות האומר לחבירו: ״בית כור עפר אני מוכר לך״ – היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים, או סלעים גבוהין עשרה טפחים – אינן נמדדין עמה. פחות מכאן – נמדדין עמה. ואם אמר לו: ״כבית כור עפר״ – אפילו היו שם נקעים עמוקים יותר מעשרה טפחים, או סלעים גבוהין יותר מעשרה טפחים, הרי אלו נמדדין עמה. גמ׳ תנן התם: המקדיש שדהו בשעת היובל, נותן לו לבית זרע חומר שעורים – חמשים שקל כסף. היו שם נקעים עמוקים עשרה טפחים, או סלעים גבוהין עשרה טפחים –
בבא בתרא קב: