הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קיא.מסכת בבא בתרא111a
בת ירשת נחלה ממטות בני ישראל״ – היאך בת יורשת שני מטות? אלא זו שאביה משבט אחד ואמה משבט אחר, ומתו, וירשתן. ואין לי אלא בת, בן מנין? אמרת קל וחומר: ומה בת, שהורע כחה בנכסי האב – יפה כחה בנכסי האם; בן, שיפה כחו בנכסי האב – אינו דין שיפה כחו בנכסי האם? וממקום שבאת – מה להלן בן קודם לבת, אף כאן בן קודם לבת. רבי יוסי ברבי יהודה ורבי אלעזר ברבי יוסי אמרו, משום רבי זכריה בן הקצב: אחד הבן ואחד הבת, שוין בנכסי האם. מאי טעמא? דיו לבא מן הדין להיות כנדון. ותנא קמא – לא דריש ״דיו״?! והא ״דיו״ דאורייתא הוא! דתניא: מדין קל וחומר כיצד? ״ויאמר ה׳ אל משה: ואביה ירק ירק בפניה, הלא תכלם שבעת ימים?״ קל וחומר לשכינה – ארבעה עשר! אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון. בעלמא דריש ״דיו״; ושאני הכא, דאמר קרא: ״ממטות״ – מקיש מטה האם למטה האב; מה מטה האב – בן קודם לבת, אף מטה האם – בן קודם לבת. רב ניתאי סבר למעבד עובדא כרבי זכריה בן הקצב; אמר ליה שמואל: כמאן – כזכריה? אפס זכריה. רבי טבלא עבד עובדא כרבי זכריה בן הקצב. אמר ליה רב נחמן: מאי האי? אמר ליה, דאמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב: הלכה כרבי זכריה בן הקצב. אמר ליה: זיל אהדר (בך), ואי לא – מפיקנא לך רב חיננא בר שלמיא מאוניך! רב הונא בר חייא סבר למעבד עובדא כרבי זכריה בן הקצב; אמר ליה רב נחמן: מאי האי? אמר ליה, דאמר רב הונא אמר רב: הלכה כרבי זכריה בן הקצב. אמר ליה: אשלח ליה? איכסיף. אמר ליה: השתא כי נח נפשיה דרב הונא, איתריסת לקבלי. ואיהו כמאן סברה? כי הא דרב ושמואל, דאמרי תרוייהו: אין הלכה כרבי זכריה בן הקצב. מיסתמיך ואזיל רבי ינאי אכתפא דרבי שמלאי שמעיה, ואתי רבי יהודה נשיאה לאפייהו. אמר ליה: בר אינש דאתא לקיבלנא, הוא יאי, וגולתיה יאי. כי מטא לגביה, גששה, אמר ליה: דין – שיעוריה כשק. בעא מיניה: מנין לבן שקודם לבת בנכסי האם? אמר ליה, דכתיב: ״מטות״ – מקיש מטה האם למטה האב; מה מטה האב – בן קודם לבת, אף מטה האם – בן קודם לבת. אמר ליה: אי – מה מטה האב, בכור נוטל פי שנים; אף מטה האם, בכור נוטל פי שנים?!
בבא בתרא קיא.