הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קח.מסכת בבא בתרא108a
שלא תהא חיה קופצת. ולעביד חריץ – ולא לעביד בן חריץ! איידי דרווח, קיימא בגויה וקפצה. ולעביד בן חריץ – ולא לעביד חריץ! איידי דקטין, קיימא אשפתיה וקפצה. וכמה בין חריץ לבן חריץ? טפח. הדרן עלך בית כור יש נוחלין ומנחילין, ויש נוחלין ולא מנחילין; מנחילין ולא נוחלין; לא נוחלין ולא מנחילין. ואלו נוחלין ומנחילין: האב את הבנים, והבנים את האב, והאחין מן האב – נוחלין ומנחילין. האיש את אמו, והאיש את אשתו, ובני אחיות – נוחלין ולא מנחילין. האשה את בניה, והאשה את בעלה, ואחי האם – מנחילין ולא נוחלין. והאחין מן האם – לא נוחלין ולא מנחילין. גמ׳ מאי שנא דקתני ״האב את הבנים״ ברישא? ליתני ״הבנים את האב״ ברישא – חדא, דאתחולי בפורענותא לא מתחלינן;
בבא בתרא קח.