הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
צו:מסכת בבא בתרא96b
אמר: חמרא – אכתפא דמאריה שוואר. עבד רב יוסף עובדא כוותיה דרב בשיכרא, וכוותיה דשמואל בחמרא. והלכתא כוותיה דשמואל. תנו רבנן: אחד שכר תמרים, ואחד שכר שעורים, ואחד שמרי יין – מברכין עליהם ״שהכל נהיה בדברו״. אחרים אומרים: שמרים שיש בהם טעם יין, מברך עליהן ״בורא פרי הגפן״. רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו: אין הלכה כאחרים. אמר רבא: דכולי עלמא, רמא תלתא ואתא ארבעה – חמרא הוא. רבא לטעמיה, דאמר רבא: כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא – לאו חמרא הוא. רמא תלתא ואתא תלתא, ולא כלום הוא. כי פליגי, דרמא תלתא ואתא תלתא ופלגא – דרבנן סברי: תלתא עייל תלתא נפיק, פש ליה פלגא – ופלגא בשיתא פלגי מיא, ולא כלום הוא; ואחרים סברי: תלתא עול, תרין ופלגא נפיק, פש ליה כוזא; וכוזא בתרי ופלגא חמרא, מעליא הוא. וביותר מכדי מדתו, מי פליגי?! והא תנן:
בבא בתרא צו: