הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קסד:מסכת בבא בתרא164b
אינו דומה זמנו של זה לזמנו של זה! פשוט; מלך שנה – מונין לו שנה, שתים – מונין לו שתים. מקושר; מלך שנה – מונין לו שתים, שתים – מונין לו שלש. וזימנין דיזיף מיניה זוזי במקושר, ומיתרמי ליה זוזי ביני ביני ופרע ליה; ואמר ליה: הב לי שטראי, ואמר ליה: אירכס לי; וכתב ליה תברא; וכי מטי זמניה, משוי ליה פשוט, ואמר ליה: הני השתא דיזפת מינאי! קא סבר: אין כותבין שובר. ומי בקי רבי במקושר? והא ההוא מקושר דאתא לקמיה דרבי, ואמר רבי: שטר מאוחר זה! ואמר לו זונין לרבי: כך מנהגה של אומה זו; מלך שנה – מונין לו שתים, שתים – מונין לו שלש! בתר דשמעה מזונין, סברה. ההוא שטרא דהוה כתב ביה: ״בשנת פלוני ארכן״. אמר רבי חנינא: יבדק אימתי עמד ארכן בארכנותיה. ודלמא דאריך מלכותיה! אמר רב הושעיא: כך מנהגה של אומה זו; שנה ראשונה – קורין לו ״ארכן״, שניה – קורין לו דיגון. ודלמא עבורי עברוהו, והדר אוקמוהו! אמר רבי ירמיה: ההוא ״ארכן דיגון״ קראו ליה. תנו רבנן: ״הריני נזיר הינא״ – סומכוס אמר: ״הינא״ – אחת. ״דיגון״ – שתים. ״טריגון״ – שלש. ״טטריגון״ – ארבע. ״פנטיגון״ – חמש. תנו רבנן: בית עגול; דיגון; טריגון; פנטיגון – אינו מטמא בנגעים. טטריגון – מטמא בנגעים. מנא הני מילי? דתנו רבנן, למעלה אומר: ״קיר–קירת״ – שתים; למטה אומר: ״קיר–קירת״ – שתים; הרי כאן ארבע. ההוא מקושר דאתא לקמיה דרבי, ואמר רבי: אין זמן בזה?! אמר ליה רבי שמעון בר רבי לרבי: שמא בין קשריו מובלע? פלייה, וחזייה. הדר חזא ביה רבי בבישות. אמר ליה: לאו אנא כתבתיה, רבי יהודה חייטא כתביה. אמר ליה: כלך מלשון הרע הזה. זימנין הוה יתיב קמיה, וקא פסיק סידרא בספר תהלים; אמר רבי: כמה מיושר כתב זה! אמר ליה: לאו אנא כתבתיה, יהודה חייטא כתביה. אמר ליה: כלך מלשון הרע הזה. בשלמא התם, איכא לשון הרע; אלא הכא, מאי לשון הרע איכא? משום דרב דימי – דתני רב דימי אחוה דרב ספרא: לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו, שמתוך טובתו בא לידי רעתו. אמר רב עמרם אמר רב: שלש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום – הרהור עבירה, ועיון תפלה, ולשון הרע. לשון הרע סלקא דעתך?!
בבא בתרא קסד: