הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קלו.מסכת בבא בתרא136a
רב חסדא: ״וקנינא מיניה מוסיף על מתנתא דא״; הכא נמי – דאמר: ״אף כתובו וחתומו והבו ליה״. איתמר רב יהודה אמר שמואל, הלכה: כותבין ונותנין. וכן אמר רבא אמר רב נחמן, הלכה: כותבין ונותנין. מתני׳ הכותב נכסיו לבניו, צריך שיכתוב ״מהיום ולאחר מיתה״, דברי רבי יהודה. רבי יוסי אומר: אינו צריך. הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו – האב אינו יכול למכור, מפני שהן כתובין לבן; והבן אינו יכול למכור, מפני שהן ברשות האב. מכר האב – מכורים עד שימות. מכר הבן – אין ללוקח בהן כלום עד שימות האב. גמ׳ וכי כתב ״מהיום ולאחר מיתה״, מאי הוי? הא תנן: ״מהיום ולאחר מיתה״ – גט ואינו גט; ואם מת, חולצת ולא מתייבמת! התם – מספקא לן אי תנאה הוי, אי חזרה הוי; אבל הכא – הכי קאמר ליה: גופא קני מהיום, פירא לאחר מיתה. רבי יוסי אומר: אינו צריך. רבה בר אבוה חלש, על לגביה רב הונא ורב נחמן. אמר ליה רב הונא לרב נחמן, בעי מיניה: הלכה כרבי יוסי, או אין הלכה כרבי יוסי? אמר ליה: טעמיה דרבי יוסי לא ידענא, הלכה איבעי מיניה? אמר ליה: את בעי מיניה אי הלכה אי לא, וטעמיה אנא אמינא לך. בעא מיניה. אמר ליה, הכי אמר רב: הלכה כרבי יוסי. בתר דנפקו, אמר ליה: היינו טעמיה דרבי יוסי, דאמר: זמנו של שטר מוכיח עליו. תניא נמי הכי, רבי יוסי אומר: אינו צריך, מפני שזמנו של שטר מוכיח עליו. בעא מיניה רבא מרב נחמן: בהקנאה, מהו? אמר ליה: בהקנאה – אינו צריך. רב פפי אמר: איכא אקניתא דצריך, ואיכא אקניתא דלא צריך. ״אקנייה וקנינא מיניה״ – לא צריך. ״קנינא מיניה ואקנייה״ – צריך. מתקיף לה רב חנינא מסורא: מי איכא מידי דאנן לא ידעינן, וספרי ידעי? שאלונהו לספרי דאביי – וידעי, ולספרי דרבא – וידעי. רב הונא בריה דרב יהושע אמר: בין ״אקנייה וקנינא מיניה״, בין ״קנינא מיניה ואקנייה״ – לא צריך; וב״דוכרן פתגמי דהוי באנפנא״ פליגי. אמר רב כהנא: אמריתה לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא, ואמר לי: אתון – הכי מתניתו לה; אנן – הכי מתנינן לה: אמר רבא אמר רב נחמן, בהקנאה, אינו צריך – בין ״אקנייה וקנינא מיניה״, בין ״קנינא מיניה ואקנייה״ – לא צריך. ב״דוכרן פתגמי דהוו באנפנא״ – פליגי. הכותב נכסיו לבנו לאחר מותו. איתמר: מכר הבן בחיי האב, ומת הבן בחיי האב –
בבא בתרא קלו.