הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
יח:מסכת בבא בתרא18b
ואי לא סמיך - איניש היזק למיצר חבירו אפילו בשאין שם דבר הניזוק אית ליה לר' יוסי דאלו שניהן מזיקין הן היכי משכחת ליה דליסמוך חד מינייהו ברישא הרי חבירו מעכב עליו: בלוקח - אחר שעשה זה משרה בתוך שדהו או זרע שם חרדל מכר מחצה שדהו לאחר והלוקח זרע שם ירק או העמיד דבורים: אמאי מרחיק - הרי ברשות עשה: ועוד מאי טעמא דרבי יוסי - דלא פליג אלא בחרדל וטעמא משום דתרוייהו מזיקין הן וליפלוג נמי במשרה וירק: על המזיק להרחיק את עצמו - ואף על פי שמתחלה עשה ברשות: אי בבינתא - גרעין הזרע: לא משכחת ליה - הדבורה לפי שהוא טמון בשרביטו: ואי בטרפא - ואם יאכל העלה: הדר פארי - חוזר וצומח:
דלא סמיך, היכי משכחת לה? אמר רב פפא: בלוקח. אי בלוקח, מאי טעמא דרבנן? ועוד, מאי טעמא דרבי יוסי? אפילו משרה וירקא נמי! אמר רבינא: קא סברי רבנן: על המזיק להרחיק את עצמו. מכלל דרבי יוסי סבר: על הניזק להרחיק את עצמו?! אי על הניזק, אפילו משרה וירקא נמי! אלא לעולם רבי יוסי נמי על המזיק סבירא ליה, והכי קאמר להו רבי יוסי לרבנן: תינח משרה וירקא – דהני מזקי הני, והני לא מזקי הני, אלא חרדל ודבורים – תרוייהו מזקי אהדדי! ורבנן – דבורים לחרדל לא מזקי ליה; אי בבינתא – לא משכחא ליה, אי בטרפא – הדר פארי. וסבר רבי יוסי על המזיק להרחיק את עצמו?! והתנן, רבי יוסי אומר: אף על פי שהבור קודמת לאילן – לא יקוץ, שזה חופר בתוך שלו, וזה נוטע בתוך שלו! אלא לעולם רבי יוסי – על הניזק סבירא ליה, ולדבריהם דרבנן קאמר להו: לדידי, על הניזק להרחיק את עצמו, ואפילו משרה וירקא לא בעי רחוקי; אלא לדידכו, דאמריתו על המזיק; תינח משרה וירקא – דהני מזקי הני, והני לא מזקי הני, אלא חרדל ודבורים – תרוייהו מזקי אהדדי! ורבנן – דבורים לחרדל לא מזקי ליה; אי בבינתא –
בבא בתרא יח: