הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
נז.מסכת בבא בתרא57a
שטרא דהוה חתימי עליה בי תרי, שכיב חד מינייהו. אתא אחוה דהאי דקאי, וחד אחרינא, לאסהודי אחתימת ידיה דאידך. סבר רבינא למימר: היינו מתניתין – שלשה אחין, ואחד מצטרף עמהן. אמר ליה רב אשי: מי דמי?! התם לא נפיק נכי ריבעא דממונא אפומא דאחי, הכא נפיק נכי ריבעא דממונא אפומא דאחי. מתני׳ אלו דברים שיש להן חזקה, ואלו דברים שאין להן חזקה? היה מעמיד בהמה בחצר; תנור, ריחים וכיריים; ומגדל תרנגולים; ונותן זבלו בחצר – אינה חזקה. אבל עשה מחיצה לבהמתו – גבוה עשרה טפחים, וכן לתנור וכן לכיריים וכן לריחים; הכניס תרנגולין לתוך הבית; ועשה מקום לזבלו – עמוק שלשה או גבוה שלשה; הרי זו חזקה. גמ׳ מאי שנא רישא, ומאי שנא סיפא? אמר עולא: כל שאילו בנכסי הגר קנה – בנכסי חבירו קנה, כל שאילו בנכסי הגר לא קנה – בנכסי חבירו לא קנה. מתקיף לה רב ששת: וכללא הוא?! והרי ניר – דבנכסי הגר קנה, בנכסי חבירו לא קנה! והרי אכילת פירות – דבנכסי חבירו קנה, בנכסי הגר לא קנה! אלא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה:
בבא בתרא נז.