הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
צט.מסכת זבחים99a
גמ׳הני מילי? אמר ריש לקיש, דאמר קרא: ״הכהן המחטא אתה יאכלנה״ – כהן המחטא יאכל, שאינו מחטא אינו אוכל. וכללא הוא?! והרי משמרה כולה – דאין מחטאין, ואוכלין! ראוי לחיטוי קאמרינן. הרי קטן – דאינו ראוי לחיטוי, ואוכל! אלא מאי ״יאכלנה״ – יחלקנה. ראוי לחיטוי – חולק, שאינו ראוי לחיטוי – אינו חולק. הרי בעל מום – דאינו ראוי לחיטוי, וחולק! בעל מום רחמנא רבייה: ״כל זכר בכהנים״ – לרבות בעל מום. ואימא: ״כל זכר״ – לרבות טבול יום! מסתברא בעל מום הוה ליה לרבויי, שכן אוכל. אדרבה – טבול יום הוה ליה לרבויי, דלאורתא מיחזא חזי! השתא מיהא הא לא חזי. רב יוסף אמר: מכדי מאי ״יאכלנה״ – יחלקנה; לכתוב רחמנא ״יחלקנה״! מאי ״יאכלנה״? שמע מינה: ראוי לאכילה – חולק, שאינו ראוי לאכילה – אינו חולק. בעי ריש לקיש: בעל מום והוא טמא, מהו שיחלקו לו? כיון דלא חזי ורחמנא רבייה – לא שנא, מה לי טמא מה לי בעל מום; או דלמא, ראוי לאכילה חולק, שאינו ראוי לאכילה אינו חולק? אמר רבה, תא שמע: כהן גדול מקריב אונן, ואינו אוכל, ואינו חולק לאכול לערב. שמע מינה: ראוי לאכילה בעינן! שמע מינה. בעי רב אושעיא: טמא בקרבנות ציבור, מהו שיחלקו לו? מי אמרינן: ״המחטא״ אמר רחמנא – והאי נמי מחטא הוא; או דלמא, ראוי לאכילה חולק, שאין ראוי לאכילה אינו חולק? אמר רבינא, תא שמע: כהן גדול מקריב אונן, ואינו אוכל, ואינו חולק לאכול לערב. שמע מינה: ראוי לאכילה בעינן! שמע מינה. אונן נוגע ואינו מקריב כו׳. אונן נוגע?! ורמינהי: אונן ומחוסר כיפורים – צריכין טבילה לקודש! אמר רבי אמי אמר רבי יוחנן: לא קשיא; כאן בשטבל, כאן בשלא טבל. וכי טבל מאי הוי? הא הדרא עליה אנינות; דאמר רבה בר רב הונא: אונן שטבל – אנינותו חוזרת עליו! לא קשיא; הא דאסח דעתיה, הא דלא אסח דעתיה. היסח הדעת – שלישי ושביעי בעי; דאמר רבי יוסטאי ברבי מתון אמר רבי יוחנן: היסח הדעת – צריך הזאה שלישי ושביעי! לא קשיא; הא דאסח דעתיה מטמא מת, הא דאסח דעתיה מטמא שרץ. טמא שרץ – טמא מעלייא הוא, הערב שמש בעי! ועוד, אפילו תרומה נמי! אמר רבי ירמיה: באומר נשמרתי מדבר המטמאני, ולא נשמרתי מדבר הפוסלני. ומי איכא נטירותא לפלגא?! אין; והתניא: עודהו הסל על ראשו
זבחים צט.