הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קז.מסכת זבחים107a
אמר: כדרבי יונה, דאמר רבי יונה: אתיא ״שם״–״שם״; מה להלן לא ענש אלא אם כן הזהיר, אף כאן לא ענש אלא אם כן הזהיר. אשכחן מוקטרי פנים שהעלן לחוץ; מוקטרי חוץ שהעלן לחוץ מנין? אמר רב כהנא, אמר קרא: ״ואלהם תאמר״ – על הסמוכין תאמר. מתקיף לה רבא: מי כתיב ״ועליהם״?! ״ואליהם״ כתיב! אלא כדתנא דבי רבי ישמעאל: ״ואלהם תאמר״ – לערב פרשיות. רבי יוחנן אמר: אתיא הבאה–הבאה; מה להלן מוקטרי חוץ, אף כאן מוקטרי חוץ. מתקיף לה רב ביבי, הא דתנן: שלשים ושש כריתות בתורה – תלתין ושב הויין, דאיכא המעלה והמעלה! קשיא. והדתנן: הזורק מקצת דמים בחוץ – חייב, מנלן? נפקא ליה מדתניא: ״דם יחשב״ – לרבות הזורק. דברי רבי ישמעאל. רבי עקיבא אומר: ״או זבח״ – לרבות את הזורק. ורבי ישמעאל, האי ״או זבח״ מאי עביד ליה? לחלק. ורבי עקיבא, לחלק מנא ליה? נפקא ליה מ״לא יביאנו״. ורבי ישמעאל – ההוא מיבעי ליה: על השלם הוא חייב, ואינו חייב על החסר. ורבי עקיבא – נפקא ליה מ״לעשות אותו״. ורבי ישמעאל – חד למוקטרי פנים שחסרו והעלן בחוץ, וחד למוקטרי חוץ שחסרו (והעלו) [והעלן] בחוץ. והא תניא, רבי ישמעאל אומר: יכול מוקטרי פנים שחסרו (והעלו) [והעלן] בחוץ חייב? תלמוד לומר: ״לעשות אתו״ – על השלם חייב ואינו חייב על החסר. ורבי עקיבא – מוקטרי פנים שחסרו (והעלו) [והעלן] בחוץ, חייב. ורבי עקיבא, האי ״דם יחשב״ מאי עביד ליה? לרבות שחיטת העוף. ורבי ישמעאל – נפקא ליה מ״או אשר ישחט״. ורבי עקיבא אמר לך, ההוא מיבעי ליה: על השוחט הוא חייב, ולא על המולק. ורבי ישמעאל – נפקא ליה מ״זה הדבר״. דתניא: ״אשר ישחט״ – אין לי אלא שוחט בהמה; שחט עוף מנא לן? תלמוד לומר: ״או אשר ישחט״. יכול אף המולק? ודין הוא: מה שחיטה דאין דרך הכשירה בפנים, חייב, מליקה שדרך הכשירה בפנים, אינו דין שהוא חייב? תלמוד לומר ״זה הדבר״. ורבי עקיבא אמר לך: ההוא מיבעי ליה לגזירה שוה. והא דתנן: הקומץ והמקבל דמים בחוץ פטור – מנלן? ומהיכא תיתי דחייב? תיתי משחיטה – מה לשחיטה, שכן נפסלת שלא לאוכלין בפסח! תיתי מזריקה – מה לזריקה, שכן זר חייב עליה מיתה!
זבחים קז.