הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
נז.מסכת זבחים57a
גופה מנלן? דכתיב: ״אל יסוד מזבח העולה״ – למד על עולת חובה שטעונה יסוד. אי – מה להלן שתי מתנות שהן ארבע, אף כאן שתי מתנות שהן ארבע?! אמר אביי: למה לי למכתב ״סביב״ בעולה, ״סביב״ בחטאת? הוו שני כתובין הבאין כאחד, וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין. הניחא למאן דאמר אין מלמדין, אלא למאן דאמר מלמדין מאי איכא למימר? הוי אשם שלשה, ושלשה ודאי אין מלמדין. הבכור נאכל לכהנים. תנו רבנן: מנין לבכור שנאכל לשני ימים ולילה? שנאמר: ״ובשרם יהיה לך כחזה התנופה וכשוק הימין״ – הקישו הכתוב לחזה ושוק של שלמים; מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד, אף בכור נאכל לשני ימים ולילה אחד. וזו שאלה נשאלה לפני חכמים בכרם ביבנה: בכור לכמה נאכל? נענה רבי טרפון ואמר: לשני ימים ולילה אחד. היה שם תלמיד אחד שבא לבית המדרש לפני חכמים תחלה, ורבי יוסי הגלילי שמו, אמר לו: רבי, מנין לך? אמר לו: בני, שלמים קדשים קלים, ובכור קדשים קלים; מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד, אף בכור נאכל לשני ימים ולילה אחד. אמר לו: רבי, בכור מתנה לכהן, וחטאת ואשם מתנה לכהן; מה חטאת ואשם ליום ולילה, אף בכור ליום ולילה! אמר לו: נדון דבר מתוך דבר, ונלמד דבר מתוך דבר; מה שלמים אין באין על חטא – אף בכור אינו בא על חטא, מה שלמים נאכלים לשני ימים ולילה אחד – אף בכור נאכל לשני ימים ולילה אחד. אמר לו: רבי, נדון דבר מדבר, ילמד דבר מדבר; חטאת ואשם מתנה לכהן, ובכור מתנה לכהן; מה חטאת ואשם אין באין בנדר ונדבה – אף בכור אינו בנדר ונדבה, מה חטאת ואשם נאכלין ליום אחד – אף בכור נאכל ליום אחד! קפץ רבי עקיבא, ונסתלק רבי טרפון. אמר לו: הרי הוא אומר ״ובשרם יהיה לך״ – הקישן הכתוב לחזה ושוק של שלמים; מה שלמים נאכלין לשני ימים ולילה אחד, אף בכור נאכל לשני ימים ולילה אחד. אמר לו: היקשתו לחזה ושוק של שלמים, ואני מקישו לחזה ושוק של תודה – מה תודה נאכלת ליום ולילה, אף בכור נאכל ליום ולילה! אמר לו: הרי הוא אומר: ״ובשרם יהיה לך״ – שאין תלמוד לומר ״לך יהיה״, ומה תלמוד לומר ״לך יהיה״? הוסיף הכתוב הויה אחרת בבכור. וכשנאמרו דברים לפני רבי ישמעאל, אמר להן: צאו ואמרו לו לרבי עקיבא: טעיתה. תודה מהיכן למדה – משלמים; [וכי] דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש?! הא אין עליך לידון בלשון אחרון, אלא בלשון ראשון. ורבי ישמעאל, האי ״לך יהיה״ מאי עביד ליה? לימד על בכור בעל מום שהוא מתנה לכהן – שלא מצינו בכל התורה. ורבי עקיבא יליף ליה מ״בשרם״ – חד תם וחד בעל מום. ורבי ישמעאל, מ״בשרם״ דהנך בכורות קאמר. במאי קמיפלגי? מר סבר: הימנו ודבר אחר – הוי היקש; ומר סבר: לא הוי היקש. בשלמא למאן דאמר לא הוי היקש, היינו דכתיב: ״וכן יעשה לאהל מועד״ – כשם שמזה לפני ולפנים אחת למעלה ושבע למטה מדם הפר, כך מזה בהיכל. וכשם שלפני ולפנים אחת למעלה ושבע למטה מדם השעיר, כך מזה בהיכל. אלא למאן דאמר הוי היקש, מאי איכא למימר? מקומות הוא דגמרי מהדדי.
זבחים נז.