הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
פה:מסכת זבחים85b
ניקו נעביד להו לכהנים מילתא דאתו בה לידי תקלה?! אפילו הכי עדיפא, שלא יהו קדשי שמים מוטלים כנבילה. אמר רבי חייא בר אבא, בעי רבי יוחנן: אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דמן, ירדו או לא ירדו? אמר ליה רבי אמי: ותיבעי לך מעילה! אמר ליה: מעילה לא קמיבעיא לי – דזריקה הוא דקבעה להו במעילה; כי קמיבעיא ליה – ירידה. ופשיט: לא ירדו, ואין בהן מעילה. רב נחמן בר יצחק מתני הכי: אמר רבי חייא בר אבא, בעי רבי יוחנן: אימורי קדשים קלים שהעלן לפני זריקת דמן, יש בהן מעילה או לא? אמר ליה רבי אמי: ותיבעי לך ירידה! אמר ליה: ירידה לא קא מיבעיא לי – דנעשו לחמו של מזבח; כי קמיבעיא לי – מעילה. ופשיט הכי: לא ירדו, ואין בהן מעילה. ואלו לא היה פסולן [וכו׳]. אמר רבי יוחנן: לא הכשיר רבי עקיבא אלא בדוקין שבעין, הואיל וכשרים בעופות. והוא שקדם הקדשן את מומן. ומודה רבי עקיבא בעולת נקבה, דכשקדם מומה להקדשה דמיא. בעי רבי ירמיה: יש נרבע בעופות, או אין נרבע בעופות? מי אמר: ״מן הבהמה״ – להוציא את הרובע והנרבע; כל היכא דאיתיה ברובע איתיה בנרבע, כל היכא דליתיה ברובע ליתיה בנרבע; או דלמא, הרי נעבדה בו עבירה? אמר רבה, תא שמע: רבי עקיבא מכשיר בבעלי מומין. ואם איתא, נכשיר נמי בנרבע – הואיל וכשר בעופות! שמע מינה. אמר רב נחמן בר יצחק, אף אנן נמי תנינא: הנרבע, והמוקצה, והנעבד, ואתנן, ומחיר, וטומטום, ואנדרוגינוס – כולן מטמאין בגדים אבית הבליעה! שמע מינה. רבי חנינא סגן הכהנים כו׳. מאי קא משמע לן? איבעית אימא: מעשה קא משמע לן, ואיבעית אימא: מאי דוחה – כלאחר יד. כשם שאם עלה כו׳. אמר עולא: לא שנו אלא שלא משלה בהן האור, אבל משלה בהן האור – יעלו. רב מרי מתני ארישא; רב חנינא מסורא מתני אסיפא: העצמות והגידין והקרנים והטלפים, בזמן שמחוברין – יעלו, פרשו – לא יעלו. אמר עולא: לא שנו אלא שלא משלה בהן האור, אבל משלה בהן האור – יעלו. מאן דמתני אסיפא – כל שכן ארישא; ומאן דמתני ארישא – אבל אסיפא, לאו בני הקטרה נינהו. מתני׳ ואלו אם עלו ירדו: בשר קדשי קדשים, ובשר קדשים קלים, ומותר העומר, ושתי הלחם, ולחם הפנים, ושירי מנחות, והקטורת. הצמר שבראשי כבשים, ושער שבזקן תישים, והעצמות והגידים והקרנים והטלפים; בזמן שהם מחוברים – יעלו, שנאמר: ״והקטיר הכהן את הכל״. פירשו – לא יעלו, שנאמר: ״ועשית עלתיך הבשר והדם״. גמ׳ תנו רבנן: ״והקטיר הכהן את הכל המזבחה״ – לרבות העצמות והגידים והקרנים והטלפים. יכול אפילו פרשו? תלמוד לומר: ״ועשית עלתיך הבשר והדם״. אי בשר ודם,
זבחים פה: