הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
צח.מסכת זבחים98a
דנפקא ליה מהכא, ואיכא דנפקא ליה מהכא. ״חטאת״ – מה חטאת מתקדשת בבלוע, אף כל מתקדשת בבלוע. ״אשם״ – מה אשם אין שפיר ושליא קדוש בו, אף כל אין שפיר ושליא קדוש בו. קסבר: וולדות קדשים בהוייתן הן קדושים, ודנין אפשר משאי אפשר. ״מלואים״ – מה מלואים מותריהן בשריפה, ואין בעלי חיים במותריהן; אף כל – מותריהן בשריפה, ואין בעלי חיים במותריהן. ״שלמים״ – מה שלמים מפגלין ומתפגלין, אף כל מפגלין ומתפגלין. במתניתא תנא משמיה דרבי עקיבא: ״מנחה״ – מה מנחה מתקדשת בבלוע, אף כל מתקדשת בבלוע. ואיצטריך למכתב מנחה, ואיצטריך למכתב חטאת. דאי אשמעינן מנחה – דאיידי דרכיכא מיבלעא, אבל חטאת אימא לא; ואי אשמעינן חטאת – משום דקריר, אבל מנחה אימא לא; צריכא. ״חטאת״ – מה חטאת אינה באה אלא מן החולין, וביום, ובידו הימנית; אף כל אינה באה אלא מן החולין, וביום, ובידו הימנית. וחטאת מנלן? אמר רב חסדא, אמר קרא: ״והקריב אהרן את פר החטאת אשר לו״ – משלו, ולא משל ציבור ולא משל מעשר. ביום – מ״ביום צותו״ נפקא! כדי נסבה. בידו הימנית – מדרבה בר בר חנה נפקא, דאמר רבה בר בר חנה אמר ריש לקיש: כל מקום שנאמר אצבע וכהונה – אינו אלא ימין! כדי נסבה. ואיבעית אימא: סבר לה כרבי שמעון, דאמר: אצבע – לא בעיא כהונה, כהונה – בעיא אצבע. ״אשם״ – מה אשם עצמותיו מותרין, אף כל עצמותיו מותרין. אמר רבא: פשיטא לי –
זבחים צח.