הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קי.מסכת זבחים110a
מר סבר: קביעות מנא מילתא היא, ומר סבר: לאו מילתא היא. אמר רבא: השתא למאן דאמר קביעותא דמנא ולא כלום הוא – קבע ששה לפר, ומשך מהן ארבעה והקריבן בחוץ – חייב; שראויין לאיל. קבע ארבעה לאיל, ומשך מהן שלשה והקריבן בחוץ – חייב, שראויין לכבש. חסרו כל שהוא, והקריבן בחוץ – פטור. רב אשי אמר: ניסוך מהקטרה לא ילפי רבנן. אף על גב דחוץ מחוץ, לא ילפי. הקטרה מהקטרה ילפי, אף על גב דחוץ מפנים. וכולן שחסרו. איבעיא להו: חסרון דחוץ, שמיה חסרון או לא שמיה חסרון? מי אמרינן: כיון דנפק – איפסלו להו, מה לי חסר מה לי יתר; או דילמא, יוצא דאיתיה בעיניה – אין, דליתיה בעיניה – לא? אמר אביי, תא שמע: רבי אליעזר פוטר עד שיקריב את כולן. אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי: מדרבי אליעזר פשיט מר?! אמר ליה, בפירוש שמיע לי מיניה דרב: עד כאן לא פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר– אלא דאיתיה בעיניה; אבל בחסרון – מודו ליה. לאו דחסר בחוץ? לא, דחסר בפנים. תא שמע: וכולן שחסרו והקריבן בחוץ – פטור. לאו דחסר בחוץ? לא, דחסר בפנים. המקריב קדשים. אמאי? והאיכא חציצה! אמר שמואל: כשהפכן. ורבי יוחנן אמר: אפילו תימא שלא הפכן; והא מני – רבי שמעון היא, דאמר: אפילו העלה על הסלע – חייב. רב אמר: מין במינו אינו חוצץ. מתני׳ מנחה שלא נקמצה, והקריבה בחוץ – פטור. קמצה, וחזר קומצה לתוכה, והקריבו בחוץ – חייב. גמ׳ ואמאי? (ליבטלי) [ליבטלו] שירים לקומץ! אמר רבי זירא: נאמרה הקטרה בקומץ, ונאמרה הקטרה בשירים; מה הקטרת קומץ – אין קומץ מבטל חבירו, אף הקטרת שירים – אין שירים מבטלין קומץ. מתני׳ הקומץ והלבונה, שהקריב את אחד מהן בחוץ – חייב. רבי אליעזר פוטר עד שיקריב את השני. אחד בפנים ואחד בחוץ – חייב. שני בזיכי לבונה, שהקריב את אחד מהם בחוץ – חייב. רבי אליעזר פוטר, עד שיקריב את השני. אחד בפנים ואחד בחוץ – חייב. גמ׳ בעי רבי יצחק נפחא: קומץ, מהו שיתיר כנגדו בשירים? מישרא שרי, או (קלושי) [אקלושי] מיקלש? אליבא דמאן? אי אליבא דרבי מאיר, דאמר: מפגלין בחצי מתיר – מישרא שרי! אי אליבא דרבנן, דאמרי: אין מפגלין בחצי מתיר – לא מישרא שרי, ולא [אקלושי] מקלש (קליש)! אלא אליבא דרבי אליעזר? רבי אליעזר כרבנן סבירא ליה, דאמר: אין מפגלין בחצי מתיר! אלא אליבא דרבנן דהכא. מאי? מישרא שרי, או (קליש) [אקלושי] מקלש? תיקו. מתני׳ הזורק מקצת דם בחוץ –
זבחים קי.