הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
נג.מסכת זבחים53a
בכבש ופנה לסובב, ובא לו לקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית. שירי הדם היה שופך על יסוד דרומית, ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה בכל מאכל, ליום ולילה עד חצות. גמ׳ היכי עביד? רבי יוחנן ורבי אלעזר; חד אמר: נותן אמה אילך ואמה אילך, וחד אמר: מחטא ויורד כנגד חודו של קרן. אליבא דרבי אלעזר ברבי שמעון, דאמר: היא עצמה אינה נעשית אלא בגופה של קרן – דכולי עלמא לא פליגי; כי פליגי – אליבא דרבי. מר סבר: אמה אילך ואמה אילך – כנגד קרן הוא; ומר סבר: כנגד חודה אין, טפי לא. מיתיבי: חטאת הציבור והיחיד – כיצד מתן דמן? היה עולה לכבש ופנה לסובב, ובא לו לקרן דרומית מזרחית; וטובל באצבעו הימנית – המיומנת שבימין – מן הדם שבמזרק; וחומר בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה מלמטה, ומחטא ויורד כנגד חודה של קרן, עד שמכלה כל הדם שבאצבע. וכן כל קרן וקרן. הכי קאמר: מצוה בחודה; אי עבד אמה אילך ואמה אילך – לית לן בה. מאי רבי ומאי רבי אלעזר ברבי שמעון? דתניא: דמים העליונים ניתנין מחוט הסיקרא ולמעלה, דמים התחתונים ניתנין מחוט הסיקרא ולמטן. דברי רבי. רבי אלעזר ברבי שמעון אומר: במה דברים אמורין – בעולת העוף, אבל בחטאת בהמה – היא עצמה אין נעשית אלא על גופה של קרן. אמר רבי אבהו: מאי טעמא דרבי? דכתיב: ״וההראל ארבע אמות, ומההראל ולמעלה וגו׳״. ארבע אמות הוא דהויא?! אמר רב אדא בר אהבה: ומקום קרנות ארבע. מקום קרנות ארבע הויא?! אלא אימא: רשות קרנות ארבע. תנן התם: חוט של סיקרא חוגרו באמצע, להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים. מנא הני מילי? אמר רב אחא בר רב קטינא, שנאמר: ״והיתה הרשת עד חצי המזבח״ – התורה נתנה מחיצה להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים. שירי הדם כו׳. תנו רבנן: ״אל יסוד מזבח״ – זה יסוד דרומי. אתה אומר זה יסוד דרומי; או אינו אלא יסוד מערבי, וילמד סתום מן המפורש? אמרת: ילמד ירידתו מן הכבש ליציאתו מן ההיכל; מה יציאתו מן ההיכל – בסמוך לו, אף ירידתו מן הכבש – בסמוך לו. תניא, רבי ישמעאל אומר: זה וזה יסוד מערבי. רבי שמעון בן יוחאי אומר: זה וזה יסוד דרומי. בשלמא למאן דאמר יסוד מערבי – קסבר: ילמד סתום מן המפורש. אלא למאן דאמר יסוד דרומי, מאי טעמא? אמר רבי אסי, קסבר האי תנא: כוליה מזבח בצפון קאי. לישנא אחרינא: כוליה פתח בדרום קאי.
זבחים נג.