הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
עד.מסכת זבחים74a
רבי אליעזר אומר: אם קרב הראש של אחד מהן – יקרבו כל הראשים! הוא דאמר – כחנן המצרי; דתניא, חנן המצרי אומר: אפילו דם בכוס – מביא חבירו ומזווג לו. אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: טבעת של עבודה זרה שנתערבה במאה טבעות, ונפלה אחת מהם לים הגדול – הותרו כולן; דאמרינן: הך דנפל היינו דאיסורא. איתיביה רבא לרב נחמן: אפילו אחת בריבוא – ימותו כולן. אמאי? נימא: דמית – איסורא מית! אמר ליה: רב דאמר – כרבי אליעזר; דתנן, רבי אליעזר אומר: אם קרב הראש של אחד מהן – יקרבו כל הראשים כולן. והא אמר רבי אלעזר: לא התיר רבי אליעזר אלא שנים שנים, אבל אחד אחד – לא! אמר ליה: אנא תרתי קאמינא. אמר רב: טבעת של עבודה זרה שנתערבה במאה טבעות, ופרשו ארבעים למקום אחד וששים למקום אחר; פרשה אחת מארבעים – אינה אוסרת, אחת מששים – אוסרת. מאי שנא אחת מארבעים דלא – דאמרינן איסורא ברובא איתיה; אחת מששים נמי – אמרינן איסורא ברובא איתיה! אלא אם פרשו ארבעים כולן למקום אחד – אין אוסרות, ששים למקום אחד – אוסרות. כי אמריתה קמיה דשמואל, אמר לי: הנח לעבודה זרה – שספיקה וספק ספיקה אסורה עד סוף העולם. מיתיבי: ספק עבודה זרה אסורה, וספק ספיקה מותרת. כיצד? כוס של עבודה זרה שנפל לאוצר מלא כוסות – כולן אסורין; פירש אחד מהן לריבוא, ומריבוא לריבוא – מותרין! תנאי היא; דתניא, רבי יהודה אומר: רימוני באדן – אוסרין בכל שהוא. כיצד? נפל אחד מהן לתוך ריבוא, ומריבוא לריבוא – אסורין. רבי שמעון בן יהודה אומר משום רבי שמעון: לריבוא – אסורין, ומריבוא לשלשה ומשלשה למקום אחר – מותר. שמואל דאמר כמאן? אי כרבי יהודה – אפילו בשאר איסורים אסור! אי כרבי שמעון – אפילו בעבודה זרה נמי שרי! וכי תימא שאני ליה לרבי שמעון בין עבודה זרה לשאר איסורים; אלא הא דתניא: ספק עבודה זרה אסורה, וספק ספיקה מותרת – מני? לא רבי יהודה ולא רבי שמעון! לעולם רבי שמעון; ושמואל סבר לה כרבי יהודה בחדא, ופליג עליה בחדא. אמר מר: מריבוא לשלשה ומשלשה למקום אחר – מותר.
זבחים עד.