הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
סא:מסכת זבחים61b
שיפרקו הלוים את המשכן. מהו דתימא: איפסיל להו ביוצא; קא משמע לן. ואימא הכי נמי! אמר קרא: ״ונסע אהל מועד״ – אף על פי שנסע, אהל מועד הוא. אמר רב הונא אמר רב: מזבח של שילה – של אבנים היה. דתניא, רבי אליעזר בן יעקב אומר: מה תלמוד לומר ״אבנים״ ״אבנים״ ״אבנים״ שלש פעמים? אחד של שילה, ואחד של נוב וגבעון, ובית עולמים. מתיב רב אחא בר אמי: אש שירדה מן השמים בימי משה – לא נסתלקה מעל מזבח הנחושת אלא בימי שלמה, ואש שירדה בימי שלמה – לא נסתלקה עד שבא מנשה וסילקה. ואם איתא, מעיקרא הוא דאיסתלק ליה! הוא דאמר – כרבי נתן; דתניא, רבי נתן אומר: מזבח של שילה – של נחושת היה, חלול ומלא אבנים. רב נחמן בר יצחק אמר: מאי לא נסתלקה – לא נסתלקה לבטלה. מאי היא? רבנן אמרי: שביבא הוה משדרא. רב פפא אמר: אושפיזא הוה נקט, וזימנין הכא וזימנין הכא. תנן התם: וכשעלו בני הגולה – הוסיפו עליו ארבע אמות מן הדרום וארבע אמות מן המערב, כמין גמא. מאי טעמא? אמר רב יוסף: משום דלא ספק. אמר ליה אביי: השתא מקדש ראשון, דכתיב ביה: ״יהודה וישראל רבים כחול אשר על שפת הים״ – ספק; מקדש שני, דכתיב ביה: ״כל הקהל כאחד ארבע רבוא״ – לא ספק?! אמר ליה: התם אש של שמים מסייעתן, הכא אין אש של שמים מסייעתן. כי אתא רבין, אמר רבי שמעון בן פזי משום בר קפרא: שיתין הוסיפו. מעיקרא סבור: ״מזבח אדמה״ – שהוא אטום באדמה. ולבסוף סבור: שתיה כאכילה, ומאי ״מזבח אדמה״ – שהוא מחובר באדמה; שלא יבננו לא על גבי כיפים
זבחים סא: