הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
עה.מסכת זבחים75a
אביי: קרבן יחיד שנתערב בקרבן יחיד, וקרבן ציבור שנתערב בקרבן ציבור, וקרבן יחיד וקרבן ציבור שנתערבו זה בזה – נותן ארבע מתנות מכל אחד ואחד. ואם נתן מתנה מכל אחד – יצא, ואם נתן ארבע מכולן – יצא. במה דברים אמורים – שנתערבו חיין, אבל נתערבו שחוטין – נותן ארבע מתנות מכולן. ואם נתן מתנה אחת מכולן – יצא. רבי אומר: רואין את המתנה; אם יש בה כדי לזה וכדי לזה – כשרה, ואם לאו – פסולה. קתני יחיד דומיא דציבור – מה ציבור גברי, אף יחיד גברי. אמר רבא: ותסברא הא מתרצתא היא?! דקתני: במה דברים אמורים – כשנתערבו חיין, אבל נתערבו שחוטין – לא. מה לי חיים מה לי שחוטין? אלא הכי קאמר: במה דברים אמורים – שנתערבו שחוטין כעין חיים, בכוסות; אבל בבולל – נותן ארבע מתנות לכולן. ואם נתן מתנה אחת לכולן – יצא. רבי אומר: רואין את המתנה; אם יש בה כדי לזה וכדי לזה – כשרה, ואם לא – פסולה. ומי אית ליה לרבי האי סברא?! והא תניא, אמר רבי: לדברי רבי אליעזר,
זבחים עה.