הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
סד.מסכת זבחים64a
היזה ולא מיצה – כשירה; ובלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה מדם הנפש. שלשה דברים כו׳. חטאת העוף – הא דאמרן. הגשות – דכתיב: ״והגישה אל פני המזבח״. שירי הדם – דכתיב: ״ואת כל דם הפר ישפך אל יסוד המזבח״. מלמעלה: ניסוך המים, והיין, ועולת העוף כשהיא רבה במזרח. מאי טעמא? רבי יוחנן אמר: מפני שקרובה מבית הדשן. אמר רבי יוחנן: בא וראה כמה גדול כחן של כהנים – שאין לך קל בעופות יותר ממוראה ונוצה, פעמים שהכהן זורקן יותר משלשים אמה. דתנן: נטל מחתה של כסף, ועלה לראש המזבח, ופינה את הגחלים אילך ואילך, וחתה מן המאוכלות הפנימיות, ויורד. הגיע לרצפה – מחזיר פניו כלפי צפון, והולך למזרחו של כבש כעשר אמות. צבר את הגחלים על גבי הרצפה רחוק מן הכבש שלשה טפחים – מקום שנותנין מוראה ונוצה, ודישון מזבח הפנימי והמנורה. הני טפי מתלתין וחד הויין! מקום גברי לא חשיב. כל העולים למזבח, מאי טעמא? אמר רבי יוחנן: נסכים – שמא יתעשנו, ועולת העוף – שמא תמות בעשן. ורמינהו: בא לו להקיף את המזבח, מאין הוא מתחיל? מקרן דרומית מזרחית, מזרחית צפונית, צפונית מערבית, מערבית דרומית; ונותנין לו יין לנסך! אמר רבי יוחנן:
זבחים סד.