הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
פז.מסכת זבחים87a
שני עוכלתן, רב חסדא אמר: עמוד השחר עוכלתן. אמרי בי רב: מאי טעמא דרב חסדא? ומה חצות שאין עושה לינה, עושה עיכול; עמוד השחר שעושה לינה, אינו דין שעושה עיכול? פירשו קודם חצות, והחזירן לאחר עמוד השחר – רבה אמר: חצות שני עוכלתן, רב חסדא אמר: אין בהן עיכול לעולם. מתקיף לה רב יוסף: ומאן לימא לן דחצות בראש המזבח משויא להו עיכול? דילמא כל היכא דמשכחא להו משויא להו עיכול! שלחו מתם: הלכתא כרב יוסף. איתמר נמי, אמר רבי חייא בר אבא: פירשו קודם חצות והחזירן אחר חצות – לא נהנין ולא מועלין. וכן תנא בר קפרא: פירשו קודם חצות והחזירן לאחר חצות – יוצאין מידי מעילה. אמר ליה רב פפא לאביי: וכי מאחר דשלחו מתם הילכתא כרב יוסף, ואמר רבי חייא בר אבא וכן תני בר קפרא – רבה ורב חסדא במאי פליגי? אמר ליה: בשמנים. בעא מיניה רבא מרבה: לינה מועלת בראשו של מזבח, או אינה מועלת בראשו של מזבח? היכי דמי? אילימא דלא ירדו – השתא לנו בעזרה אמרת דלא ירדו, בראשו של מזבח מיבעיא?! ואלא דירדו לשלחן מדמינן לה; דתנן: אפילו הן על השלחן ימים רבים – אין בכך כלום, או דילמא לקרקע מדמינן? אמר ליה: אין לינה בראשו של מזבח. קיבלה מיניה, או לא? תא שמע, דאיתמר: איברים שלנו בעזרה – מקטר והולך כל הלילה. לן בראשו של מזבח – מקטר והולך לעולם. ירדו – רבה אמר: יעלו, רבא אמר: לא יעלו. שמע מינה: לא קיבלה מיניה! שמע מינה. כשם שהמזבח מקדש כו׳. תנו רבנן: ״הנגע במזבח״ – אין לי אלא מזבח; כבש מנין? תלמוד לומר: ״את המזבח״. כלי שרת מניין? תלמוד לומר: ״כל הנגע בהם יקדש״. בעא מיניה ריש לקיש מרבי יוחנן: כלי שרת מהו שיקדשו את הפסולין? אמר ליה, תניתוה: כשם שהמזבח והכבש מקדשין את הראוי להן, כך כלים מקדשין! אמר ליה: לכתחילה ליקרב קמיבעי לי. הא נמי תנינא:
זבחים פז.