הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
צח:מסכת זבחים98b
חטאת למטה ודם עולה למעלה, טעון כיבוס. בעי רבא: דם עולה למטה ודם חטאת למעלה, מהו? משום נוגע הוא – והא נוגע; או דלמא משום בלוע הוא – והא לא בלע (הוא)? הדר פשטה, דאין טעונין כיבוס. אמר רבא: פשיטא לי, דם על בגדו – חוצץ, ואם טבח הוא – אינו חוצץ. רבב על בגדו – חוצץ, ואם מוכר רבב הוא – אינו חוצץ. בעי רבא: דם ורבב על בגדו, מהו? אם טבח הוא, תיפוק לי משום רבב! ואי מוכר רבב הוא, תיפוק לי משום דם! לא צריכא, דעביד הא והא. אחדא לא קפיד, אתרתי קפיד; או דלמא אתרתי נמי לא קפיד? תיקו. הדרן עלך דם חטאת מתני׳ טבול יום ומחוסר כיפורים – אינן חולקין בקדשים לאכול לערב. אונן – (אינו) נוגע ואינו מקריב, ואינו חולק לאכול לערב. בעלי מומין, בין בעלי מומין עוברין בין בעלי מומין קבועין – חולקין ואוכלין, אבל לא מקריבין. כל שאינו ראוי לעבודה – אינו חולק בבשר. וכל שאין לו בבשר – אין לו בעורות. אפילו טמא בשעת זריקת דמים, וטהור בשעת הקטר חלבים – אינו חולק בבשר; שנאמר: ״המקריב את דם השלמים [ואת החלב מבני אהרן] – לו (יהיה) [תהיה שוק הימין למנה]״.
זבחים צח: