הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קיז.מסכת זבחים117a
זבין וטמאי מתים משתלחין חוץ למחנה אחת, והתורה אמרה: ״ולא יטמאו את מחניהם״ – תן מחנה לזה ומחנה לזה. אמר ליה רבא: אלא מאי, מחנה ישראל לא הואי?! נמצאו זבין ומצורעין משתלחין למקום אחד, והתורה אמרה: ״בדד ישב״ – שלא ישב טמא אחר עמו! אלא לעולם כולהו תלתא הוו; ומאי לא היו אלא שתי מחנות – לקליטה. מכלל דבמדבר הואי קלטה מחנה לויה? אין; והא תניא: ״ושמתי לך מקום״ – בחייך מקום, מקומך; ״אשר ינוס שמה״. מלמד שמגלין במדבר. להיכן גולין? למחנה לויה. מכאן אמרו: בן לוי שהרג – גולה מפלך לפלך, ואם גלה לפלכו – פלכו קולטו. מאי קרא? אמר רב אחא בריה דרב איקא: ״כי בעיר מקלטו ישב״ – עיר שקלטתו כבר. באו לגלגל. תנו רבנן: כל נידר ונידב – היה קרב בבמה, שאין נידר ונידב – אין קרב בבמה. מנחה ונזירות – קריבין בבמה. דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: לא קרבו יחיד אלא עולות ושלמים בלבד. רבי יהודה אומר: כל שהצבור והיחיד מקריבין באהל מועד שבמדבר – מקריבין באהל מועד שבגלגל. ומה בין אהל מועד שבמדבר לבין אהל מועד שבגלגל? אהל מועד שבמדבר לא היו במות מותרות, אהל מועד שבגלגל היו הבמות מותרות. ובמתו שבראש גגו לא היה מקריב עליה אלא עולה ושלמים. וחכמים אומרים: כל שהצבור מקריבין באהל מועד שבמדבר – מקריבין באהל מועד שבגלגל; וכאן וכאן לא קרבו יחיד אלא עולה ושלמים בלבד. רבי שמעון אומר: אף צבור לא הקריבו אלא פסחים
זבחים קיז.