הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
צה:מסכת זבחים95b
תימא דמבלע להו בהדי שבעה סממנין, ומעבר להו לכולהו כחד; והתנן: העבירן שלא כסדרן או שהעביר שבעתן כאחד – לא עשה ולא כלום! וכי תימא דמיבלע להו בהדי חד מסממנין – והא צריך לכסכס שלש פעמים בכל אחד ואחד תנן! אלא דמבלע להו ברוק תפל. דאמר ריש לקיש: רוק תפל צריך שיהא עם כל אחד ואחד. מתני׳ אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו רותח, אחד קדשי (הקדשים) [קדשים] ואחד קדשים קלים – טעונין מריקה ושטיפה. רבי שמעון אומר: קדשים קלים אין טעונין מריקה ושטיפה. גמ׳ תנו רבנן: ״אשר תבשל בו״ – אין לי אלא שבישל בו; עירה לתוכו רותח מנין? תלמוד לומר: ״ואשר תבשל בו ישבר״. בעי רמי בר חמא: תלאו באויר תנור, מהו? אבישול ובילוע הוא דקפיד רחמנא, או דילמא אבישול בלא בילוע? אמר רבא, תא שמע: אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו רותח. בלוע בלא בישול – לא קמיבעיא לן. כי קמיבעיא לן – בישול בלא בילוע, מאי? תא שמע, דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: תנור של מקדש – של מתכת היה. ואי סלקא דעתך בישול בלא בלוע לא קפיד, ניעביד של חרס! כיון דאיכא שירי מנחות דאפייתן בתנור, ואיכא בישול ובילוע, עבדינן של מתכת. ההוא תנורא דאטחו בה טיחייא, אסרה רבה בר אהיליי למיכלה לריפתא לעולם ואפילו במילחא, דילמא אתי למיכלה בכותחא. מיתיבי: אין לשין את העיסה בחלב, ואם לש – כל הפת כולה אסורה, מפני הרגל עבירה. כיוצא בו – אין טשין את התנור באליה, ואם טש – כל הפת כולה אסורה, עד שיסיק את התנור. תיובתא דרבה בר אהיליי! תיובתא. אמר ליה רבינא לרב אשי: וכי מאחר דאיתותב רבה בר אהיליי, אמאי אמר רב: קדירות בפסח ישברו? אמר ליה: רב מוקי לה ההיא בשל מתכת. ואי בעית אימא: בתנור של חרס; זה הסיקו מבפנים, וזה הסיקו מבחוץ. ונעביד הסקה מבפנים! חייס עלייהו, דמתברי. הילכך, האי כוביא – הסיקו מבחוץ הוא, ואסיר.
זבחים צה: