הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
ס:מסכת זבחים60b
זקנים, וזה אחד מהן: רבי ישמעאל אומר, יכול יעלה אדם מעשר שני לירושלים ויאכלנו בזמן הזה? ודין הוא – בכור טעון הבאת מקום, ומעשר טעון הבאת מקום; מה בכור – אינו אלא בפני הבית, אף מעשר – אינו אלא בפני הבית. מה לבכור, שכן טעון מתן דמים ואימורים לגבי מזבח! ביכורים יוכיחו. מה לביכורים, שכן טעונין הנחה! תלמוד לומר: ״והבאתם שמה עלתיכם וגו׳״ – מקיש מעשר לבכור; מה בכור – אינו אלא בפני הבית, אף מעשר – אינו אלא בפני הבית. וניהדר דינא, וניתי ב״מה הצד״! משום דאיכא למיפרך: מה להצד השוה שבהן – שכן יש בהן צד מזבח. מאי קסבר? אי קסבר קדושה ראשונה קידשה לשעתה וקידשה לעתיד לבא – אפילו בכור נמי! ואי קסבר לא קידשה לעתיד לבא – אפילו בכור נמי תיבעי! אמר רבינא: לעולם קסבר לא קידשה; והכא במאי עסקינן – בבכור שנזרק דמו קודם חורבן הבית, וחרב הבית, ועדיין בשרו קיים. ואיתקש בשרו לדמו; מה דמו במזבח, אף בשרו במזבח; ואתי מעשר ויליף מבכור. וכי דבר הלמד בהיקש, חוזר ומלמד בהיקש?! מעשר דגן חולין הוא. הניחא למאן דאמר בתר למד אזלינן; אלא למאן דאמר בתר מלמד אזלינן – מאי איכא למימר? דם ובשר חדא מילתא היא. כי סליק רבין, אמרה לשמעתא קמיה דרבי ירמיה. אמר: בבלאי טפשאי – אמטול דיתבי בארעא חשוכא, אמרי שמעתא דמחשכא! לא שמיע להו הא דתניא: בשעת סילוק מסעות – קדשים נפסלין, וזבים ומצורעים משתלחים חוץ למחיצה; ותניא אידך: בשני מקומות קדשים נאכלים. מאי, לאו הא בקדשי קדשים, הא בקדשים קלים? אמר רבינא: אידי ואידי בקדשים קלים; ולא קשיא –
זבחים ס: