הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
עו:מסכת זבחים76b
לאו – אשם זה של שלמי נדבה. ואותו אשם טעון שחיטה בצפון, ומתן בהונות, וסמיכה, ונסכים, ותנופת חזה ושוק, ונאכל ליום ולילה! תקוני גברא שאני. התינח אשם, לוג מאי איכא למימר? דאמר: לוג זה יהא נדבה. ודילמא לאו מצורע הוא, ובעי מקמץ? דמקמיץ. ודילמא מצורע הוא, ובעי מתן שבע? דיהיב. והא חסר ליה! דמייתי פורתא וממלי ליה; דתנן: חסר הלוג עד שלא יצק – ימלאנו. והא בעי הקטרה! (דאקטר) [דמקטר] ליה. אימת? אי בתר מתנות שבע – הוו להו שיריים שחסרו בין קמיצה להקטרה, ואין מקטירין את הקומץ עליהן! אי קודם מתנות שבע – כל שממנו לאישים, הרי הוא בבל תקטירו! אמר רב יהודה בריה דרבי שמעון בן פזי: דמסיק להו לשם עצים. דתניא, רבי אליעזר אומר: ״לריח ניחוח״ אי אתה מעלה, אבל אתה מעלה
זבחים עו: