הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
עז.מסכת זבחים77a
עצים. והא איכא שיריים דבעי (מילינהו) [מיכלינהו], ואיכא הך פורתא דלא קמיץ עילויה! דפריק ליה. דפריק ליה היכא? אי גוואי – קא מעייל חולין לעזרה, אי אבראי – איפסיל ליה ביוצא! לעולם גוואי; חולין ממילא הויין. והא אמר רבי שמעון: אין מתנדבין שמן! תקוני גברא שאני. יתיב רב רחומי קמיה רבינא, ויתיב וקאמר משמיה דרב הונא בר תחליפא: ונימא, אשם זה יהא אשם תלוי! שמע מינה: מאן תנא דפליג עליה דרבי אליעזר – רבי שמעון הוא, דאמר: אין מתנדבין אשם תלוי? אמר ליה: תורה תורה! אימרי בדיכרי מיחלפי לך! מתני׳ איברי חטאת שנתערבו באיברי עולה – רבי אליעזר אומר: יתן למעלה, ורואה אני את בשר החטאת מלמעלה כאילו הן עצים. וחכמים אומרים: תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה. גמ׳ מאי טעמא דרבי אליעזר? אמר קרא: ״ואל המזבח לא יעלו לריח ניחח״ – לריח ניחוח אי אתה מעלה, אבל אתה מעלה לשם עצים. ורבנן – מיעט רחמנא ״אתם״; אותם הוא דאי אתה מעלה, אבל אתה מעלה לשם עצים. אבל מידי אחרינא – לא. ורבי אליעזר – אותם הוא דרבאי לך כבש כמזבח, אבל מידי אחריני – לא. ורבנן – תרתי שמע מינה. מתניתין דלא כי האי תנא – דתניא, אמר רבי יהודה: לא נחלקו רבי אליעזר וחכמים על איברי חטאת שנתערבו באיברי עולה – שיקרבו; ברובע ונרבע – שלא יקרבו. על מה נחלקו? על איברי עולה תמימה שנתערבו באיברי בעלת מום, שרבי אליעזר אומר: יקרבו, ורואה אני למעלה כאילו הן עצים; וחכמים אומרים: לא יקרבו. ורבי אליעזר, מאי שנא רובע ונרבע – דלא חזו? בעלת מום נמי לא חזי!
זבחים עז.