הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קו:מסכת זבחים106b
עונשן אמור: ״ואל פתח אהל מועד״, אזהרה – דכתיב: ״השמר לך פן תעלה עלתיך״. מכאן ואילך – בזבחים שהקדישן בשעת היתר הבמות והקריבן בשעת איסור הבמות, שנאמר: ״למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זבחים״ – זבחים שהתרתי לך כבר. ״על פני השדה״ – לומר לך: הזובח בשעת איסור הבמות, מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב על פני השדה. ״והביאם לה׳״ – זו מצות עשה. לא תעשה מניין? תלמוד לומר: ״ולא יזבחו עוד״. יכול יהא ענוש כרת? תלמוד לומר: ״חקת עולם תהיה זאת להם לדרתם״ – זאת להם ולא אחרת להם. אלא אמר רבי אבין: קל וחומר; ומה במקום שלא ענש – הזהיר, מקום שענש – אינו דין שהזהיר?! אמר ליה רבינא לרב אשי: אם כן, לא יאמר לאו בחלב – ותיתי קל וחומר מנבילה: מה נבילה שלא ענש – הזהיר, חלב שענש – אינו דין שהזהיר?! אתא לקמיה דרבא, אמר ליה: מנבלה נמי לא אתיא, דאיכא למיפרך: מה לנבלה שכן מטמא! משרצים טמאין. מה לשרצים טמאין – שמטמאין במשהו! משרצים טהורים. מה לשרצים טהורים – שאיסורן במשהו! מערלה וכלאי הכרם. מה לערלה וכלאי הכרם – שכן אסורין בהנאה! משביעית. מה לשביעית, שכן תופסת דמיה! מתרומה – שכן לא הותר מכללה! מכולהו נמי – שכן לא הותרו מכללן! אמר רבא: אי קשיא לי הא קשיא לי – הא דתנן: פסח ומילה מצות עשה, תיתי בקל וחומר ממותיר: מה מותיר שלא ענש – הזהיר, פסח ומילה שענש – אינו דין שהזהיר?! אמר רב אשי: אמריתה לשמעתא קמיה דרב כהנא, ואמר לי: ממותיר לא אתיא, דאיכא למיפרך: מה למותיר – שכן אין לו תקנה, תאמר פסח – יש לו תקנה. וכי מזהירין מן הדין?! אפילו למאן דאמר עונשין מן הדין, אין מזהירין מן הדין! אלא כדרבי יוחנן, דאמר: אתיא הבאה–הבאה; מה להלן לא ענש אלא אם כן הזהיר, אף כאן לא ענש אלא אם כן הזהיר.
זבחים קו: