הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קא.מסכת זבחים101a
עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה. תנו רבנן: ״כי כן צויתי״, ״כאשר צויתי״, ״כאשר צוה ה׳״; ״כי כן צויתי״ – באנינות יאכלוה, ״כאשר צויתי״ – בשעת מעשה אמר להן, ״כאשר צוה ה׳״ – לא מאליי אני אומר. ורמינהי: מפני אנינות נשרפה, לכך נאמר: ״כאלה״! אמר שמואל: לא קשיא; הא רבי יהודה, הא רבי נחמיה. דתניא: מפני אנינות שרפוה, לכך נאמר: ״כאלה״. דברי רבי נחמיה. רבי יהודה ורבי שמעון אומרים: מפני טומאה נשרפה. שאם אתה אומר מפני אנינות נשרפה – (היו) [היה] לשלשתן שישרפו. דבר אחר: (היו) [היה] ראוי לאוכלן לערב. דבר אחר: והלא פינחס היה עמהן! רבא אמר: אידי ואידי רבי נחמיה, ולא קשיא; כאן בקדשי שעה, כאן בקדשי דורות. רבי נחמיה היכי מתריץ להני קראי, ורבנן היכי מתרצי להו להני קראי? רבי נחמיה מתריץ להו הכי: ״מדוע לא אכלתם״ – אמר לו משה לאהרן: שמא נכנס דמה לפני ולפנים? אמר לו: ״הן לא הובא את דמה״. שמא חוץ למחיצתה יצאת? אמר לו: בקדש היתה. ודלמא באנינות אקריבתוה ופסלתוה? אמר לו: משה, וכי הם הקריבו?! אני הקרבתי! ואמר לו: ״הן לא הובא את דמה״ ובקדש היתה – ״אכול תאכלו אותה כאשר צויתי״, באנינות יאכלוה. אמר לו: ״ותקראנה אתי כאלה ואכלתי חטאת היום, הייטב בעיני ה׳״ – שמא לא שמעת אלא בקדשי שעה? דאי בקדשי דורות, קל וחומר ממעשר הקל: ומה מעשר הקל, אמרה תורה: ״לא אכלתי באני ממנו״; בקדשי דורות לא כל שכן?! מיד ״וישמע משה וייטב בעיניו״ – הודה ולא בוש משה לומר ״לא שמעתי״, אלא אמר: ״שמעתי ושכחתי״. ורבי יהודה ורבי שמעון היכי מתרצי להו? הכי מתרצי להו: ״מדוע לא אכלתם את החטאת במקום [הקדש]״ – שמא נכנס דמה לפני ולפנים? אמר לו: ״הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה״. שמא חוץ למחיצתה יצאת? אמר לו: הן בקודש היתה. ודילמא באנינות אקריבתוה ופסלתוה? אמר לו: משה, הן הקריבוה – דפסלה בהו אנינות?! אני הקרבתיה! ודילמא אגב מררייכו פשעתו בה ואיטמאי? אמר לו: משה, כך אני בעיניך, שאני מבזה קדשי שמים?! ״ותקראנה אתי כאלה״; ואפילו אלה וכאלה – אין אני מבזה קדשי שמים! אמר לו: ואי ״הן לא הובא את דמה״, ובקודש היתה – ״אכול תאכלו אתה בקודש כאשר צויתי״, באנינות יאכלוה! אמר לו: שמא לא שמעת אלא בלילה; דאי ביום – קל וחומר ממעשר הקל: ומה מעשר הקל, אמרה תורה: ״לא אכלתי באני ממנו״; קודש חמור – לא כל שכן?! מיד ״וישמע משה
זבחים קא.