הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קט.מסכת זבחים109a
מתני׳קדשים כשרין ואחד קדשים פסולין, שהיה פסולן בקודש והקריבן בחוץ – חייב. המעלה כזית מן העולה ומן האימורין בחוץ – חייב. גמ׳ תנו רבנן: ״אשר יעלה עלה או זבח״ – אין לי אלא עולה; מנין לרבות אימורי אשם, ואימורי חטאת, ואימורי קדשי קדשים, ואימורי קדשים קלים? תלמוד לומר: ״זבח״. מנין לרבות הקומץ, והלבונה, והקטורת, ומנחת כהנים, ומנחת כהן משיח, והמנסך שלשת לוגין יין, ושלשת לוגין מים? תלמוד לומר: ״ואל פתח אהל מועד לא יביאנו״ – כל הבא לפתח אהל מועד, חייבין עליו בחוץ. ואין לי אלא קדשים כשרים; מנין לרבות פסולין? כגון הלן, והיוצא, והטמא, ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו, ושקבלו פסולין וזרקו את דמו, והניתנין למטה שנתנן למעלה, והניתנין למעלה שנתנן למטה, והניתנין בחוץ שנתנן בפנים, והניתנין בפנים שנתנן בחוץ, ופסח וחטאת שנתנן שלא לשמן – מנין? תלמוד לומר: ״לא יביאנו לעשות״ – כל המתקבל בפתח אהל מועד, חייבין עליו בחוץ. המעלה כזית מן העולה כו׳. עולה ואימוריה – אין, שלמים ואימוריהן – לא; תנינא להא דתנו רבנן: עולה ואימוריה מצטרפין לכזית – להעלותן בחוץ, ולחייב עליהן משום פיגול נותר וטמא. בשלמא העלאת עולה – דכליל אין, שלמים לא; אלא פיגול ונותר וטמא – מאי טעמא? והא תנן: כל הפגולין מצטרפין, וכל הנותרין מצטרפין; קשיא פיגול אפיגול, קשיא נותר אנותר! פיגול אפיגול לא קשיא – כאן בפיגול, כאן במחשבת פיגול. נותר אנותר לא קשיא – כאן בנותר, כאן בשניתותרו עד שלא נזרק הדם. ומני? רבי יהושע היא; דתניא, רבי יהושע אומר: כל הזבחים שבתורה שנשתייר בהן כזית בשר
זבחים קט.