הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
נז:מסכת זבחים57b
אימא: חוץ מפנים בחד זימנא גמיר. בשלמא למאן דאמר [לא] הוי היקש, היינו דכתיב: ״ממושבתיכם תביאו לחם תנופה״ – שאין תלמוד לומר ״תביאו״, מה תלמוד לומר ״תביאו״? כל שאתה מביא ממקום (למקום) אחר הרי הוא כזה; מה להלן עשרון לחלה, אף כאן עשרון לחלה. אי – מה להלן שני עשרונים, אף כאן שני עשרונים?! תלמוד לומר: ״תהיינה״. ולמדנו עשרה לחמץ; עשרה למצה מנין? תלמוד לומר ״על חלת לחם חמץ״ – נגד חמץ הבא מצה. אלא למאן דאמר (לא) הוי היקש, מאי איכא למימר? ״תביאו״ – יתירא היא. הפסח אינו נאכל. מאן תנא? אמר רב יוסף: רבי אלעזר בן עזריה היא. דתניא, רבי אלעזר [בן עזריה] אומר: נאמר כאן ״בלילה [הזה]״, ונאמר להלן: ״ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה״; מה להלן עד חצות, אף כאן עד חצות. אמר לו רבי עקיבא, והלא כבר נאמר: ״ואכלתם אותו בחפזון״ – עד שעת חפזון! אם כן, מה תלמוד לומר ״בלילה הזה״? שיכול יהא ככל הקדשים הנאכלים ביום; תלמוד לומר ״בלילה״ – בלילה יהא נאכל, ואינו נאכל ביום. אמר ליה אביי: וממאי דרבי אלעזר בן עזריה, ודאורייתא? דלמא דרבנן, ולהרחיק מן העבירה! אם כן, מאי ״אלא עד חצות״? אלא כי התם – מה התם דאורייתא, אף כאן נמי דאורייתא. הדרן עלך איזהו מקומן
זבחים נז: