הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
פח:מסכת זבחים88b
לנתר ואהל – אף במים אין מכבסים. ויש אומרים: אין מכבסין אותן כל עיקר, שאין עניות במקום עשירות. תנו רבנן: מעיל – כולו של תכלת היה, שנאמר: ״ויעש את מעיל האפוד כליל תכלת״. שוליו כיצד? מביא תכלת וארגמן ותולעת שני שזורין, ועושה אותן כמין רימונים שלא פיתחו פיהן, וכמין קונאות של קנסות שבראשי תינוקות. ומביא שבעים ושנים זגין שבהן שבעים ושנים עינבלין, ותולה בהן שלשים וששה בצד זה ושלשים וששה מצד זה. רבי דוסא אומר משום רבי יהודה: שלשים וששה היו – שמונה עשרה מצד זה ושמנה עשרה מצד זה. אמר רבי עיניני בר ששון: כמחלוקת כאן כך מחלוקת במראות נגעים, דתנן: מראות נגעים – רבי דוסא בן הרכינס אומר: שלשים וששה, עקביא בן מהללאל אומר: שבעים ושנים. ואמר רבי עיניני בר ששון: למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך: מה קרבנות מכפרין, אף בגדי כהונה מכפרין. כתונת – מכפרת על שפיכות (דם) [דמים], שנאמר: ״וישחטו שעיר עזים ויטבלו את הכתנת בדם״. מכנסים – מכפרת על גילוי עריות, שנאמר: ״ועשה להם מכנסי בד [לכסות (את) בשר ערוה]״. מצנפת – מכפרת על גסי הרוח. מנין? אמר רבי חנינא: יבא דבר שבגובה, ויכפר על גובה. אבנט – מכפר על הרהור הלב, היכא דאיתיה. חושן – מכפר על הדינין, שנאמר: ״ועשית חשן משפט״. אפוד – מכפר על עבודה זרה, שנאמר: ״אין אפוד ותרפים״. מעיל – מכפר על לשון הרע. מנין? אמר רבי חנינא: יבא דבר שבקול, ויכפר על קול הרע. וציץ – מכפר על עזות פנים; בציץ כתיב: ״והיה על מצח אהרן״, ובעזות פנים כתיב: ״ומצח אשה זונה היה לך״. איני?! והא אמר רבי יהושע בן לוי: שני דברים לא מצינו להן כפרה בקרבנות, ומצינו להן כפרה ממקום אחר; ואלו הן: שפיכות דמים ולשון הרע! שפיכות דמים – מעגלה ערופה, ולשון הרע – מקטרת. דתני רב חנניה: מנין לקטרת שמכפרת? שנאמר: ״ויתן את הקטרת ויכפר על העם״. ותני דבי רבי ישמעאל: על מה קטרת מכפרת? על לשון הרע. יבא דבר שבחשאי, ויכפר על מעשה חשאי. קשיא לשון הרע אלשון הרע, קשיא שפיכות דמים אשפיכות דמים! לא קשיא; הא דידיע מאן קטליה, הא דלא ידיע מאן קטליה. אי דידיע מאן קטליה – בר קטלא הוא! במזיד ולא אתרו ביה. ולשון הרע אלשון הרע נמי לא קשיא – הא בצינעא, הא בפרהסיא. הדרן עלך המזבח מקדש
זבחים פח: