הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
צא:מסכת זבחים91b
גמ׳שמואל: לדברי רבי טרפון, המתנדב שמן – קומצו ושיריו נאכלין. מאי טעמא? אמר קרא: ״קרבן מנחה״ – מלמד שמתנדבין שמן; וכי מנחה – מה מנחה קומצה ושיריה נאכלין, אף שמן קומצו ושיריו נאכלין. אמר רבי זירא: אף אנן נמי תנינא, אמר רבי שמעון: אם ראית שמן שמתחלק בעזרה – אי אתה צריך לשאול מהו; אלא מותר רקיקי מנחות ישראל ולוג שמן של מצורע, שאין מתנדבין. מכלל דמאן דאמר מתנדבין – מתחלק. אמר ליה אביי, אימא סיפא: אם ראית שמן שניתן על גבי אישים – אי אתה צריך לשאול מהו; אלא מותר רקיקי מנחת כהנים ומנחת כהן משיח, שאין מתנדבין שמן. מכלל דלמאן דאמר מתנדב – כולן לאישים. לאביי קשיא רישא, לרבי זירא קשיא סיפא! בשלמא לרבי זירא – רישא בשירים, סיפא בקומץ. אלא לאביי – קשיא! תנא רישא אטו סיפא. בשלמא סיפא – תני משום רישא; אלא רישא משום סיפא מי תני?! אין; אמרי במערבא: תנא רישא משום סיפא. תא שמע: יין כדברי רבי עקיבא – לספלים, שמן כדברי רבי טרפון – לאישים. מאי, לאו מדיין כולו לספלים, שמן כולו לאישים? מידי איריא? הא כדאיתה והא כדאיתה. אמר רב פפא, כתנאי: שמן לא יפחות מלוג. רבי אומר: שלשת לוגין. במאי קמיפלגי? אמרוה רבנן קמיה דרב פפא: דון מינה ומינה דון מינה ואוקי באתרה איכא בינייהו. דרבנן סברי: מה מנחה מתנדבין, אף שמן מתנדבין [ומינה – מה מנחה לוג שמן, אף כאן לוג שמן. ומה מנחה קומצה ושיריה נאכלין, אף שמן קומצו ושיריו נאכלין]. ואידך – ממנחה: מה מנחה מתנדבין, אף שמן מתנדבין; ואוקי באתרה – כנסכים: מה נסכים שלשת לוגין [אף שמן (שלש) [שלשה] לוגין, ומה נסכים כולן לספלין] – אף שמן (כולן) [כולו] לאישים. אמר ליה רב פפא לאביי: אי ממנחה מייתי לה [רבי], דכולי עלמא דון מינה ומינה! אלא רבי מ״אזרח״ גמר לה. אמר ליה רב הונא בריה דרב נתן לרב פפא: מי מצית אמרת הכי?! והתניא: ״קרבן מנחה״ – מלמד שמתנדבין שמן. וכמה? שלשה לוגין. ומאן שמעת ליה דאמר שלשה לוגין – רבי היא; וקא מייתי לה מ״קרבן״! אמר ליה: אי תניא תניא. אמר שמואל: המתנדב יין, מביא ומזלפו על גבי האישים. מאי טעמא? אמר קרא: ״ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח לה׳״. והא קא מכבי! כיבוי במקצת לא שמיה כיבוי. איני?! והאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: המוריד גחלת מעל גבי המזבח וכיבה – חייב, דליכא אלא האי! איבעית אימא: כיבוי דמצוה שאני. תא שמע, דתנא רבי אליעזר בן יעקב: כלפי שנתנה תורה לתרום, יכול יכבה ויתרום? אמרת: לא יכבה! שאני התם, אפשר דיתיב ונטר. תא שמע: יין כדברי רבי עקיבא – לספלים, שמן כדברי רבי טרפון – לאישים! ועוד תניא: יין (נסך) – [לנסך] לספלים. או אינו אלא לאישים? אמרת: לא יכבה! לא קשיא; הא רבי יהודה, הא רבי שמעון. למימרא דשמואל כרבי שמעון סבירא ליה?! והאמר שמואל: מכבין גחלת של מתכת ברשות הרבים, בשביל שלא יזוקו בה רבים.
זבחים צא: