הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
קטו.מסכת זבחים115a
והרי פסח בשאר ימות השנה – דאינו כשר לשמו, וכשר שלא לשמו! פסח בשאר ימות השנה – שלמים נינהו. לימא מסייע ליה: יכול שאני מוציא אף עולת מחוסר זמן בבעלים, ואשם נזיר ואשם מצורע? תלמוד לומר: ״שור״ – מכל מקום, ״כשב״ – מכל מקום, ״עז״ – מכל מקום. ואילו חטאת – שיירה; במאי עסקינן? אילימא בזמנו – מאי איריא אשם? אפילו חטאת נמי! אלא שלא לזמנו. ובמאי? אילימא לשמו – אשם אמאי חייב? אלא לאו שלא לשמו? לעולם בזמנו ושלא לשמו; ורבי אליעזר היא, דאמר: מקשינן אשם לחטאת. ותנא טפל, והוא הדין עיקר. תא שמע: יכול שאני מרבה עולת מחוסר זמן – בגופה, וחטאת – בין בגופה בין בבעלים? תלמוד לומר: ״ואל פתח אהל מועד״ – כל שאינו ראוי לבא בפתח אהל מועד, אין חייבין עליהן. ואילו אשם – שיירה; במאי עסקינן? אילימא לשמו – אשם נמי ליפטריה! אלא לאו שלא לשמו? לעולם שלא לשמו, ורבי אליעזר היא – דמקיש אשם לחטאת. תנא עיקר, וכל שכן לטפל. תא שמע: דכי אתא רב דימי אמר, תנא דבי רבי ליואי: יכול שאני מוציא אף עולת מחוסר זמן בבעלים, אשם נזיר ואשם מצורע; מנין? ונסיב להו תלמודא לחיובא, ולא ידענא מאי היא. מאי תלמודא? אמר רבינא: ״שור״ – מכל מקום, ״כשב״ – מכל מקום, ״עז״ – מכל מקום. הא מאי רומיא? כדאמרת! אמר רב נחמן: משום דרמי דתנא דבי רבי ליואי אדתני לוי: אשם נזיר ואשם מצורע ששחטן שלא לשמן – כשירין, ולא עלו לבעלים לשום חובה. שחטן מחוסר זמן בבעלים, או שהיו בני שתי שנים ושחטן – פסולין. ומשני רב דימי: לא קשיא; כאן לשמו, כאן שלא לשמו. רב אשי רמי מתניתין אברייתא, ומשני: כאן לשמו, וכאן שלא לשמו. לימא תיהוי תיובתיה דרב הונא? אמר לך רב הונא: הכא במאי עסקינן – כגון שהפריש שתי אשמות לאחריות, דחד מינייהו מעיקרא עולה היא;
זבחים קטו.