הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
פא:מסכת זבחים81b
לומר ״דם״ ״דם״? שיכול אין לי אלא אלו שנתערבו בתמורתה, שאף מחיים תקרב; מנין לרבות תודה ושלמים? מרבה אני תודה ושלמים, שבאין בנדר ונדבה כמותה. מנין לרבות את האשם? מרבה אני את האשם, שטעון מתן ארבע כמותו. בכור ומעשר ופסח מנין? תלמוד לומר ״דם״ ״דם״. מאי, לאו סוף עולה ובכור – ושמע מינה: מקום עולה מקום שירים? לא; תחילת עולה ובכור. ומאי קא משמע לן – אין עולין מבטלין זה את זה? מ״ולקח מדם הפר ומדם השעיר״ נפקא! תנאי היא; איכא דנפקא ליה מהכא, ואיכא דנפקא ליה מהכא. והני תנאי, מ״ולקח מדם הפר ומדם השעיר״ לא ילפי – קסברי אין מערבין לקרנות; מ״דם״ ״דם״ לא יליף – ״דם״ ״דם״ לא משמע להו; אלא מ״קדש הם״ – מאי טעמא לא ילפי? קסברי: ״קדש הם״ – הם קריבין, ואין תמורתן קריבה. ואידך, נפקא ליה מ״אם שור אם שה לה׳ הוא״ – הוא קרב, ואין תמורתו קריבה. תא שמע: נתן למעלה ולא נמלך – אלו ואלו מודים שיחזור ויתן למטה, אלו ואלו עולין לו. מאי, לאו דאיערוב חטאת ועולה? וכיון דיהיב ליה למעלה, הוו להו שירים; וקתני: אלו ואלו מודים שיחזור ויתן למטה, ושמע מינה: מקום עולה מקום שירים! כי אתא רב יצחק בר יוסף, אמר: אמרי במערבא, הכא במאי עסקינן – כגון דאיערב חטאת החיצונה בשירים. אמר ליה אביי, ונימא מר: כגון דאיערב בשירים! דלמא הא קא משמע לן – אפילו למאן דאמר שירים מעכבין, חסרו אין מעכבין. אמר ליה רבא תוספאה לרבינא: הא אוקימנא ההיא ברובא עליונים, וקא יהיב למעלה שיעור תחתונים ועוד! אמר ליה: הני מילי למאן דאמרו מעיקרא אין בילה; מסקנא – בכוסות פליגי. מתני׳ הניתנין בפנים שנתערבו בניתנין בחוץ – ישפכו לאמה. נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים – כשר. בפנים, וחזר ונתן בחוץ – רבי עקיבא פוסל, וחכמים מכשירים. שרבי עקיבא אומר: כל דמים שנכנסו לכפר בהיכל – פסולין, וחכמים אומרים: חטאת בלבד. רבי אליעזר אומר: אף האשם, שנאמר: ״כחטאת כאשם״. גמ׳ וניפלוג נמי רבי אליעזר בהא! היכי ליעביד? ניתיב בחוץ והדר ניתיב לפנים? כשם שמצוה להקדים עליונים לתחתונים, כך מצוה להקדים פנים לחוץ.
זבחים פא: