זבחים דף קג.

הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות

קג.מסכת זבחים103a
מתני׳כלשלא זכה המזבח בבשרה – לא זכו כהנים בעורה; שנאמר: ״עלת איש״ – עולה שעלתה לאיש. עולה שנשחטה שלא לשמה – אף על פי שלא עלתה לבעלים, עורה לכהנים. אחד עולת האיש ואחד עולת האשה, עורותיהן לכהנים. עורות קדשים קלים לבעלים, עורות קדשי קדשים לכהנים. קל וחומר: ומה אם עולה, שלא זכו בבשרה – זכו בעורה; קדשי קדשים, שזכו בבשרה – אינו דין שיזכו בעורה?! אין מזבח יוכיח – שאין לו עור בכל מקום. גמ׳ תנו רבנן: ״עלת איש״ – פרט לעולת הקדש. דברי רבי יהודה. רבי יוסי ברבי יהודה אומר: פרט לעולת גרים. מאי פרט לעולת הקדש? אמר רבי חייא בר יוסף: פרט לעולה הבאה מן המותרות. הניחא למאן דאמר: מותרות לנדבת ציבור אזלי; אלא למאן דאמר: מותרות לנדבת יחיד אזלי – מאי איכא למימר? כדאמר רבא: ״העלה״ – עולה ראשונה; הכא נמי, ״העלה״ – עולה ראשונה. רבי אייבו אמר רבי ינאי: פרט למתפיס עולה לבדק הבית. לא מיבעיא למאן דאמר: קדשי בדק הבית תפסי מדאורייתא; אלא אפילו למאן דאמר לא תפסי – הני מילי בשר, אבל עור תפיס. וכן אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: פרט לעולה הבאה מן המותרות. אמר ליה רב המנונא לרב נחמן: כמאן, כרבי יהודה?! הא הדר ביה! דתניא: ששה לנדבה – לעולה הבאה מן המותרות, שלא יהו כהנים זכאין בעורה. דברי רבי יהודה. אמר לו רבי נחמיה, ואמרי לה רבי שמעון: אם כן, ביטלת מדרשו של יהוידע הכהן! דתניא, זה מדרש דרש יהוידע הכהן: ״אשם הוא אשם אשם לה׳״ – כל שבא משום חטאת ומשום אשם, ילקח בו עולות; הבשר לשם, עורה לכהנים. אמר ליה: אלא מר במאי מוקים לה? אמר ליה: מוקמינא ליה במקדיש נכסיו. וכדרבי יהושע; דתנן: המקדיש נכסיו והיו בהן בהמות הראויות לגבי מזבח, זכרים ונקבות – רבי אליעזר אומר: זכרים ימכרו לצורכי עולות, נקבות ימכרו לצורכי זבחי שלמים, ודמיהן יפלו עם שאר נכסים לבדק הבית. רבי יהושע אומר: זכרים עצמם יקרבו עולות, ונקבות ימכרו לצורכי שלמים ויביא בדמיהן עולות, ושאר נכסים יפלו לבדק הבית. ואפילו לרבי יהושע דאמר אדם חולק הקדישו – הני מילי בשר, אבל עור תפיס. רבי יוסי ברבי יהודה אומר: פרט לעולת גרים. אמר ליה רב סימאי בר חילקאי לרבינא: אטו גר לאו איש הוא?! אמר ליה: פרט לגר שמת ואין לו יורשים. תנו רבנן: ״עלת איש״ – אין לי אלא עולת איש; עולת גרים נשים ועבדים מנין? תלמוד לומר: ״עור העלה״ – ריבה. ואם כן, מה תלמוד לומר: ״עלת איש״? עולה שעלתה לאיש; פרט לשנשחטה חוץ לזמנה וחוץ למקומה, שלא יהו הכהנים זכאין בעורה. יכול שאני מרבה שנשחטה שלא לשמה – הואיל ולא עלתה לבעלים,
זבחים קג.