הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
פד.מסכת זבחים84a
מנחה הבאה עם הזבח – לדברי רבן גמליאל ורבי יהושע לא תרד, לדברי כולן תרד. נסכים הבאין בפני עצמן – לדברי כולן ירדו, לדברי רבן גמליאל ורבי שמעון לא ירדו. נסכין הבאין עם הזבח – לדברי כולן ירדו, לדברי רבן גמליאל לחודיה לא ירדו. פשיטא! מנחה הבאה בפני עצמה איצטריכא ליה – וכדרבא, דאמר רבא: מתנדב אדם מנחת נסכים בכל יום. ונשמעינן כדרבא! נסכים הבאים עם הזבח איצטריכא ליה – דקא מקרב להו למחר וליומא חרא. סלקא דעתך אמינא, הואיל ואמר מר: ״מנחתם ונסכיהם״ בלילה, ״מנחתם ונסכיהם״ למחר – כנסכים הבאין בפני עצמן דמו, ומודי רבי שמעון דלא ירדו; קא משמע לן. מתני׳ אלו אם עלו לא ירדו: הלן, והיוצא, והטמא, ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו, ושקבלו פסולין וזרקו את דמו. רבי יהודה אומר: שנשחט בלילה ונשפך דמה ויצא דמה חוץ לקלעים – אם עלתה תרד. רבי שמעון אומר: לא תרד, שהיה פסולו בקדש. שרבי שמעון אומר: כל שפסולו בקדש – הקדש מקבלו, לא היה פסולו בקדש – אין הקדש מקבלו. ואלו שלא היה פסולן בקדש: הרובע, והנרבע, והמוקצה, והנעבד, והאתנן, והמחיר, והכלאים, והטרפה, והיוצא דופן, ובעלי מומין. רבי עקיבא מכשיר בבעלי מומין. רבי חנינא סגן הכהנים אומר: דוחה היה אבא את בעלי מומין מעל גבי המזבח. כשם שאם עלו לא ירדו, כך אם ירדו לא יעלו. וכולן שעלו חיים לראש המזבח – ירדו. עולה שעלתה חיה לראש המזבח – תרד. שחטה בראש המזבח – יפשיט וינתחה במקומה. גמ׳ תניא, רבי יהודה אומר: ״זאת״, ״היא״, ״העלה״ – הרי אלו שלשה מיעוטין; פרט לשנשחטה בלילה, ושנשפך דמה, ושיצא דמה חוץ לקלעים – שאם עלתה, תרד. רבי שמעון אומר: ״עלה״ – אין לי אלא עולה כשרה; מנין לרבות שנשחטה בלילה, ושנשפך דמה, ושיצא דמה חוץ לקלעים, והלן, והיוצא, והטמא, ושנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו, ושקבלו פסולין וזרקו את דמו, הניתנין למטה שנתנן למעלה, ולמעלה שנתנן למטה, והניתנין בחוץ שנתנן בפנים, בפנים שנתנן בחוץ, ופסח וחטאת ששחטן שלא לשמן – מנין? תלמוד לומר: ״תורת העלה״ – ריבה תורה אחת לכל העולין, שאם עלו לא ירדו. יכול שאני מרבה הרובע והנרבע, והמוקצה והנעבד, ואתנן ומחיר, וכלאים וטרפה ויוצא דופן? תלמוד לומר: ״זאת״. ומה ראית לרבות את אלו ולהוציא את אלו? אחר שריבה
זבחים פד.