הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
ע:מסכת זבחים70b
בדרך זו – היא בטהורה, וכשבא בדרך זו – היא בטמאה; תלמוד לומר: ״טרפה״ – מי שיש במינה טריפה. אוציא את הטמאה – שאין במינה טריפה, ולא אוציא את החיה שיש במינה טריפה! תלמוד לומר: ״ואכל לא תאכלוהו״ – מי שחלבה אסור ובשרה מותר, יצא חיה שחלבה ובשרה מותר. אמר ליה רב יעקב בר אבא לרבא: אלא מעתה – נבלת בהמה טהורה הוא דמטמאה, נבלת בהמה טמאה לא מטמאה?! אמר ליה: כמה סבי שבישתו בה! סיפא אתאן לנבלת עוף טמא. אמר רבי יוחנן: לא טיהר רבי מאיר אלא בתמימין, אבל בבעלי מומין לא. ורבי אלעזר אמר: אפילו בבעלי מומין. איתמר נמי, אמר רב ביבי אמר רבי אלעזר: מטהר היה רבי מאיר בבעלי מומין, ואפילו באווזין ותרנגולין. בעי רבי ירמיה: ערף עז, מהו? אווזין ותרנגולין טעמא מאי – דמינא דעופות נינהו, אבל עז לאו מינא דעגלה נינהו; או דילמא מינא דבהמה הוא? יתיב רב דימי וקאמר לה להא שמעתא, אמר ליה אביי: מכלל דעגלה ערופה טהורה היא?! אמר ליה: אין, אמרי דבי רבי ינאי: כפרה כתיב בה כקדשים. מתיב רב נתן אבוה דרב הונא (בר נתן): ״ואכל לא תאכלוהו״ – אין לי אלא חלב שאסור באכילה ומותר בהנאה; חלב של שור הנסקל ועגלה ערופה – מנין? תלמוד לומר: ״כל חלב״. ואי סלקא דעתך עגלה ערופה טהורה היא – היא טהורה וחלבה טמא?! היכא דערף מיערף – לא איצטריכא ליה; כי איצטריכא, היכא דשחטה מישחט. ותיהני ליה שחיטה לטהרה מידי נבלה! לא צריכא, שמתה. מכלל דמחיים אסורה? אין. אמר רבי ינאי: גבול שמעתי ושכחתי, ונסבין חברייא למימר: ירידתה לנחל איתן היא אוסרתה. הדרן עלך חטאת העוף מתני׳ כל הזבחים שנתערבו בחטאות המתות או בשור הנסקל, אפילו אחת בריבוא – ימותו כולן. נתערבו בשור שנעבדה בו עבירה, או
זבחים ע: