הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
נו:מסכת זבחים56b
אם כן, נימא קרא: ״ביום זבחו יאכל״; ״הקריבו״ למה לי? שמע מינה: ביום שאתה זובח אתה מקריב, ביום שאי אתה זובח אי אתה מקריב. ודילמא הכי קאמר רחמנא: אי קריב דם האידנא – ניתאכיל בשר האידנא ולמחר, אי קריב דם למחר – ניתאכיל בשר למחר וליומא אוחרא? אם כן, נימא קרא: ״ביום הקריבו יאכל״; ״זבחו״ למה לי? שמע מינה: ביום שאתה זובח אתה מקריבו, ביום שאי אתה זובח אי אתה מקריבו. איתמר: המחשב לאור שלישי – חזקיה אמר: כשר, רבי יוחנן אמר: פסול. חזקיה אמר כשר – דהא לא אינתיק לשריפה; רבי יוחנן אמר פסול – דהא אידחי ליה מאכילה. האוכל לאור שלישי – חזקיה אמר: פטור, דלא אינתיק לשריפה; רבי יוחנן אמר: חייב, דהא אידחי ליה מאכילה. תניא כוותיה דרבי יוחנן: קדשים הנאכלין ליום אחד – מחשבין בדמן משתשקע החמה, ובבשרן ובאימוריהן משיעלה עמוד השחר. קדשים הנאכלין לשני ימים ולילה אחת – מחשבין בדמן משתשקע החמה, ובאימוריהן משיעלה עמוד השחר, ובבשרן משתשקע החמה של שני ימים. תנו רבנן: יכול יהו נאכלין לאור שלישי? ודין הוא – זבחים נאכלין ליום אחד, וזבחים נאכלין לשני ימים; מה זבחים הנאכלין ליום אחד – לילה אחריהן, אף זבחים הנאכלין לשני ימים – לילה אחריהן. תלמוד לומר: ״והנותר עד יום״ – בעוד יום הוא נאכל, ואינו נאכל לאור שלישי. יכול ישרף מיד? ודין הוא – זבחים נאכלין ליום אחד, וזבחים נאכלין לשני ימים; מה זבחים הנאכלין ליום אחד – תיכף לאכילה שריפה, אף זבחים הנאכלין לשני ימים – תיכף לאכילה שריפה. תלמוד לומר: ״ביום השלישי באש ישרף״ – ביום אתה שורפו, ואי אתה שורפו בלילה. מתני׳ הבכור והמעשר והפסח – קדשים קלים – שחיטתן בכל מקום בעזרה; ודמן טעון מתנה אחת, ובלבד שיתן כנגד היסוד. שינה באכילתן. הבכור – נאכל לכהנים, והמעשר – לכל אדם; ונאכלין בכל העיר, בכל מאכל, לשני ימים ולילה אחד. הפסח – אינו נאכל אלא בלילה, ואינו נאכל אלא עד חצות, ואינו נאכל אלא למנויו, ואינו נאכל אלא צלי. גמ׳ מאן תנא? אמר רב חסדא: רבי יוסי הגלילי היא. דתניא, רבי יוסי הגלילי אומר: ״חלבו״ לא נאמר אלא ״חלבם״; ״דמו״ לא נאמר אלא ״דמם״; לימד על בכור ומעשר ופסח, שטעונין מתן דמים ואימורין לגבי מזבח. כנגד היסוד מנא לן? אמר רבי אליעזר: אתיא ״זריקה״–״זריקה״ מעולה.
זבחים נו: