הקש על חלק כדי לקרוא אותו ממוקד · זום באצבעות להתקרבות
פט.מסכת שבת89a
קנאה יש ביניכם - שאתם באים על ידה לידי רציחה: מסר לו - למדו: באדם בשכר - שחרפוך וקראוך אדם נוצר מאדמה לשון שפלות: מסר לו סודו - להקטיר מחתות קטורת בשעת מגפה ולעמוד בין המתים ובין החיים: ואי לאו דאמר ליה - מלאך המות: מנא ידע - הלא בתורה לא נכתב: בדאי אתה - בתמיה: קושר כתרים - כגון הנך דאמרי' בפרק הבונה (שבת דף קד.) תגא דקו"ף לגבי רי"ש וכן שעטנ"ז ג"ץ שצריכין כל אות ג' זיונים כדאמרינן (במנחות דף כט:) ראש הזיי"ן נמתח לימין ולשמאל בגגו מעט וכן ראש השי"ן השמאלי וכן כל ראשי שבע אותיות הללו בכל מקום שהן: אין שלום - אין דרך ליתן שלום: בעירך - במקומך: לעזרני - לומר תצלח מלאכתך: מיד - בעליה אחרת אמר לו יגדל נא כח ה': כשעלה משה - להר אמר להם לסוף מ' יום אני בא בתוך שש שעות הם סבורים שאותו יום שעלה בו מן המנין הוה והוא אמר להם מ' יום שלימים יום ולילו עמו ויום עלייתו אין לילו עמו שהרי בז' בסיון עלה נמצא יום מ' י"ז בתמוז היה בי"ו בא שטן ועירבב את העולם והראה דמות חשך ואפילה דמות ענן וערפל וערבוביא לומר ודאי מת משה שהרי באו כבר שש ולא בא ואי אפשר לומר שלא טעו אלא ביום המעונן בין קודם חצות לאחר חצות שהרי לא ירד משה עד יום המחרת שנאמר וישכימו ממחרת וגו': בא השטן - הוא יצר הרע המחטיא את האדם הוא העולה ומסטין [והאומר] דהוא מדת הדין אין הגון בעיני: באו שש - שקבע לכם: שנאה לעכו"ם - שלא קבלו בו תורה:
זרה? שוב: מה כתיב בה? ״זכור את יום השבת לקדשו״ — כלום אתם עושים מלאכה, שאתם צריכין שבות? שוב: מה כתיב בה? ״לא תשא״ — משא ומתן יש ביניכם? שוב: מה כתיב בה? ״כבד את אביך ואת אמך״ — אב ואם יש לכם? שוב: מה כתיב בה? ״לא תרצח״, ״לא תנאף״, ״לא תגנב״. קנאה יש ביניכם? יצר הרע יש ביניכם? מיד הודו לו להקדוש ברוך הוא, שנאמר: ״ה׳ אדנינו מה אדיר שמך וגו׳״, ואילו ״תנה הודך על השמים״ לא כתיב. מיד כל אחד ואחד נעשה לו אוהב ומסר לו דבר, שנאמר: ״עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם״ — בשכר שקראוך ״אדם״, לקחת מתנות. אף מלאך המות מסר לו דבר, שנאמר: ״ויתן את הקטרת ויכפר על העם״, ואומר: ״ויעמד בין המתים ובין החיים וגו׳״ — אי לאו דאמר ליה מי הוה ידע? ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שירד משה מלפני הקדוש ברוך הוא, בא שטן ואמר לפניו: רבונו של עולם, תורה היכן היא? אמר לו: נתתיה לארץ. הלך אצל ארץ, אמר לה: תורה היכן היא? אמרה לו: ״אלהים הבין דרכה וגו׳״. הלך אצל ים, ואמר לו: ״אין עמדי״. הלך אצל תהום, אמר לו: ״אין בי״. שנאמר: ״תהום אמר לא בי היא וים אמר אין עמדי״, ״אבדון ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה״. חזר ואמר לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, חיפשתי בכל הארץ ולא מצאתיה. אמר לו: לך אצל בן עמרם. הלך אצל משה אמר לו: תורה שנתן לך הקדוש ברוך הוא היכן היא? אמר לו: וכי מה אני שנתן לי הקדוש ברוך הוא תורה? אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: משה, בדאי אתה?! אמר לפניו: רבונו של עולם, חמודה גנוזה יש לך שאתה משתעשע בה בכל יום, אני אחזיק טובה לעצמי? אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: הואיל ומיעטת עצמך תקרא על שמך, שנאמר: ״זכרו תורת משה עבדי וגו׳״. ואמר רבי יהושע בן לוי: בשעה שעלה משה למרום מצאו להקדוש ברוך הוא שהיה קושר כתרים לאותיות. אמר לו: משה, אין שלום בעירך? אמר לפניו: כלום יש עבד שנותן שלום לרבו? אמר לו: היה לך לעזרני, מיד אמר לו: ״ועתה יגדל נא כח ה׳ כאשר דברת״. אמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב: ״וירא העם כי בשש משה״ — אל תקרי ״בושש״, אלא ״באו שש״. בשעה שעלה משה למרום אמר להן לישראל: לסוף ארבעים יום בתחלת שש אני בא. לסוף ארבעים יום בא שטן ועירבב את העולם. אמר להן: משה רבכם היכן הוא? אמרו לו: עלה למרום. אמר להן: באו שש, ולא השגיחו עליו. מת, ולא השגיחו עליו. הראה להן דמות מטתו, והיינו דקאמרי ליה לאהרן: ״כי זה משה האיש וגו׳״. אמר ליה ההוא מרבנן לרב כהנא: מי שמיע לך מאי ״הר סיני״? אמר ליה: הר שנעשו בו נסים לישראל. ״הר ניסאי״ מיבעי ליה! אלא: הר שנעשה סימן טוב לישראל. ״הר סימנאי״ מיבעי ליה! אמר ליה: מאי טעמא לא שכיחת קמיה דרב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע דמעייני באגדתא? דרב חסדא ורבה בריה דרב הונא דאמרי תרווייהו: מאי ״הר סיני״? הר שירדה שנאה לאמות העולם עליו. והיינו דאמר רבי יוסי ברבי חנינא: חמשה שמות יש לו: מדבר צין — שנצטוו ישראל עליו; מדבר קדש — שנתקדשו ישראל עליו; מדבר קדמות — שנתנה קדומה עליו; מדבר פארן —
שבת פט.